Seeking Persephone

המסע אל פרספונה

האם קלטת את זה, "ארטמיס"?

אני לא מבינה למה אנחנו צריכות לעשות את זה.

כי אנחנו צריכות להתפרנס.

אבל השכר שלנו נמוך מדי.

אבל זה מה שמונע מהמשפחה שלנו מרעב.

תאמיני לי, אני לא אוהבת לכבס את בגדי השכונה כמוך.

אבל תרעומת לא תשנה את מצבנו.

פתחי את הדלת, ילדה שלי.

היה לי יום קטסטרופלי,

ועכשיו אני צריכה לפתוח את הדלת.

אני מצטערת על הקושי שעברת.

אני חוששת שתצטרכי לשאת את סבלך עוד קצת.

אני אפתח את הדלת, אבל אל תתפלאי אם אתמוטט על הרצפה ואמות.

אם זה יקרה, ארגיש הרבה דברים,

ילדתי היקרה "ארטמיס".

אבל הפתעה לא תהיה אחת מהן.

היא טענה שתמות מסיבות פחותות בהרבה לפני כן.

אבא שלי שוטט שוב?

"דפני"!

"פרספונה", חזרת.

אבא שלי שוטט שוב?

עד שהגיעה מכתב,

אז הוא עלה לחדר העבודה שלו.

והאם הוא הזכיר את השולח?

את יודעת שאבא שלי בקושי מדבר איתי.

טוב, אחרי שאסדר את הבלגן שהוא עשה,

ואסדר את הכביסה, ואכין לנו אוכל,

אני אדאג לדבר איתך

על מה שלמדתי היום.

זה מאוד כיף ומועיל מאוד!

אני לא יכולה לחכות!

תודה, "פרספונה"!

אין על מה, "דפני".

אמרתי שזה יכול לקרות.

כן, אמרתי את זה.

ומה הביא אותך לסוף הנורא הזה עכשיו?

הסבל שלי גדול מכדי שניתן יהיה לתאר אותו במילים.

האם זה בגלל שלא קניתי לך ממתק מהקונדיטוריה?

זה היה טרגי!

אבל זה לא מה שגרם לך להתמוטט על הרצפה?

לא ראיתי את חברי.

חיכיתי לו, אבל הוא לא בא.

לא ראיתי אותו זמן רב, וזה עצוב מאוד.

- זה החבר שאני לא יכול לראות? - החבר ש"את לא רואה"!

האם חברך יבקר אותך שוב

אם נאכל פודינג לחם הערב?

פודינג לחם?

יש לי קצת לחם יבש,

וגברת סנפורד נתנה לי קצת שמנת.

אני רואה שאנחנו צריכים להכין פודינג לחם הערב.

אבל זה לא יום ההולדת שלי.

פודינג לחם עשוי להיות הדבר שאני הכי אוהבת בעולם כולו.

אבל אם את שוכבת על הרצפה מתה

לא תוכל לאכול אותו.

אני בסדר גמור!

איזה נס!

תודה, תודה, תודה!

בבקשה, ילדתי היקרה ארטמיס.

מה דעתך על אופנת הטרנד האחרון?

זה לא האחרון.

גברת אפטון נתנה לי את זה כי היא קיבלה את האחרון.

אבל זה קרוב מאוד לאחרון.

זה פשוט יפהפה!

נכון?

הוספתי את זה לרשימת המשאלות שלי.

הרשימה בטח ארוכה מאוד עכשיו.

האם לא בשביל זה נועדו החלומות?

להיאחז בתקווה לגבי מה שהחיים מפחדים שתמנע ממך,

ובכל זאת רוצה להאמין שניתן להשיג.

כמו שיהיה לך כסף ואושר ותתאהבי.

אני מקווה שתקבלי את כל הדברים האלה, אתנה.

- בטח יש לך גם חלומות. - בוודאי שיש לי.

שרוח "ארטמיס" לא תכבה בגלל קשיי החיים.

ש"דפנה" תמצא חבר שגורם לה להרגיש מוערכת ורצויה.

שאיוונדר ולינוס יחזרו אלינו בשלום.

וזה כלל לא מובטח לשני תלמידי אקדמיה בזמן מלחמה.

הייתי צריכה לעשות יותר כדי שהם יישארו בטוחים בבית.

לא היה שום דבר נוסף שיכולת לעשות.

יכולתי לכבס עוד בגדים, או להפחית את מנות המזון שלי.

יכולתי לוותר על האש בחדרי.

ובכל זאת, זה לא היה מספיק בכל מקרה!

אני מניחה שזו הגרסה שלי ל"להגשים משאלות לב".

אף אחד מהתקוות שציינת לא היה למענך.

לראות את המשפחה הזו מאושרת זה מספיק כחלום שלי.

הביאי את דפנה וארטמיס וקחי אותן למטבח.

אני לא יודעת כמה זה יהיה מעצבן הפעם.

קיבלת מכתב?

אנחנו עומדים בפני בעיה חמורה מאוד!

מה קרה, אבא?

זה קשור לאיוונדר? או ללינוס?

לא, לא קיבלתי שום חדשות לגבי אחיך.

אבל...

...קיבלתי מכתב מאוד מבלבל.

את, יקירתי... קיבלת הצעת נישואין.

מה?

הצעה מגבר אציל עשיר מאוד

בעל תואר עתיק ויוקרתי.

אלוהים אדירים!

כן!

מה שאני לא מבינה זה למה הדוכס בחר בך.

הוא אפילו לא מכיר את המשפחה שלנו מרחוק.

הדוכס?

כן, יקירתי, דוכס קילדר.

דוכס קילדר ביקש את ידי לנישואין?

באופן ספציפי!

אני לא מאמינה מילה אחת מזה.

כי איני מכיר את הוד מעלתו, ואיני מכיר כלל

מר לנקסטר

אני מבקש את יד בתכם הבכורה לנישואין

וגם אני מתחייב להעניק עשרים אלף לירות לכל אחת משלוש בנותיכם האחרות כנדוניה.

בנוסף לחמישים אלף לירות עבורכם לתמיכה בבניכם.

הטקס יתקיים באחד באוקטובר בכנסיית "וולסטון".

אנא הודיעו לי על תשובתכם.

בכבוד רב, וכו'... קילדר

זו בוודאי לא הצעת הנישואין הרומנטית או המחמיאה ביותר,

"הטקס יתקיים".

היא אפילו לא רומזת לאפשרות של סירוב.

הצעה זו עולה על מאה אלף לירות.

מה טיבו של דוכס "קילדר"?

טיבו?

באמת שאיני יודעת, מעולם לא פגשתי את הדוכס הנוכחי.

איך היה אביו?

משעמם עד אינסוף.

אבל אמו אישה חיונית!

מאה אלף לירות?

קשה לי לדמיין סכום כזה!

זה שווה ערך להכנסה שלנו ליותר מחמש מאות שנה.

זה יותר מחמש פעמים מהכנסתו של דוכס "סאסקס",

והוא בנו של המלך עצמו.

אלוהים אדירים!

יהיה לנו מספיק אוכל.

ולא נצטרך לכבס בגדים תמורת שכר זעום.

והבנים יוכלו לעזוב את השירות בצי ולחזור הביתה.

כל חלומותיך הבלתי אפשריים יהפכו אפשריים ברגע.

לא רק שנציל את משפחתנו; השפעתנו תימשך על פני דורות.

אבל דוכס "קילדר"...

עלול להיות כעסן או קשה אופי.

מה אם יתעלל בך?

מה אם הנישואין אליו יהפכו אותך לאומללה כל חייך?

ואולי הוא יהיה נחמד ומתחשב.

באמת שאינך יודעת עליו דבר?

כל מה שאני יודעת הוא שיש לו הון עתק

והוא רוצה להתחתן איתי,

ולא נתן שום הסבר.

את לא חייבת לקבל את ההצעה הזו.

אולי תגיע הצעה אחרת ממישהו שאת מכירה לפחות, מישהו שלא יתעלל בך.

לא יגיעו הצעות אחרות!

אם לא אקבל את ההצעה הזו מצבה של משפחתנו ידרדר עוד יותר.

אפילו הדבר הפשוט ביותר שנבקש היום יהפוך לבלתי אפשרי.

אבל אז כל תקוותייך ייגזלו ממך.

אושר המשפחה הזו יקר יותר מכל מחיר.

ואושרך, האם יש לו ערך?

ארטמיס תמיד סיפרה את הסיפור של האדס ופרספונה בדיוק.

נגזר על פרספונה לא להיות מאושרת.

אז את מתכוונת לקבל את הצעת הדוכס?

מי הזמין את כל האנשים האלה?

אני הזמנתי אותם.

נישואי בני היקר אינם אירוע שקורה כל יום.

היה אמור להיות טקס פשוט.

אני לא חושב שהגברת לנקסטר הזמינה מישהו מחוץ למשפחתה.

לא התכוונתי להכניס אותך למצב לא נוח, אדם.

כל מה שרציתי הוא שנחגוג.

אני תוהה אם הילדות באמת יגיעו!

נסה להתנגד לרצונך

להפיל כל אחד מהמוזמנים!

איפה לעזאזל היא?

אם היא תאחר עוד חמש דקות אלך להביא אותה בעצמי.

מתי יתחיל הטקס?

אני רעבה.

ארטמיס!

נראה שהיא החליטה סוף סוף להגיע!

קהל נכבד, התכנסנו כאן היום

לפני האלוהים ובפני קהל נכבד זה

כדי לחבר את האיש הזה ואת האישה הזו בקשר נישואין קדוש,

והוא ברית מפוארת שהקים אלוהינו

מאז שחר תמימות האדם

כסמל לקשר הקדוש

בין המשיח לכנסייתו.

לכן, אם למישהו יש סיבה טובה

למנוע את הנישואין הללו,

שידבר עכשיו, או שישתוק לנצח.

לעזאזל, איזו צרה!

המשך!

מי ימסור את הכלה הזו לאיש הזה?

נראה שאני אמסור את עצמי.

קח את ידה הימנית בידך.

אני, "אדם ריצ'רד בויס"...

דוכס "קלדר", מרקיז "וולסטון",

רוזן "וולסטון", ויקונט "ברנס",

וברון "וולסטון" ו"וייטלי"

אני לוקח אותך לאשתי החוקית,

להיות איתך ולשמור עליך מהיום והלאה,

בטוב וברע, בעושר ודלות,

במחלה ובבריאות, לאהוב ולטפל בך

עד שהמוות יפריד בינינו,

על פי חוקי האל הקדושים.

ואני מבטיח לך נאמנות.

אני, "פרספונה...

זה מגוחך!