முதல் 107 வரிகள்.
• זיהוי: פנטסיה (Fantasia) - 1940 • • מקור הכתוביות: BD • • תזמון: BluRay 02:04:27 •
• הכתוביות הוכנו ע"י UniHebSubs • • צפייה מהנה •
מה שלומכם?
שמי דימס טיילור,
ומחובתי הנעימה לקבל פה את פניכם
בשם וולט דיסני, לאופולד סטוקובסקי
וכל האמנים והמוזיקאים שכשרונותיהם המשולבים
הושקעו ביצירת סוג הבידור החדש הזה, "פנטזיה".
מה שתראו
הם העיצובים, התמונות והסיפורים
שהמוזיקה עוררה בנפשם ובדמיונם
של קבוצת אמנים.
במילים אחרות, זו לא תהיה
פרשנות של מוזיקאים מקצועיים.
אני חושב שזה לטובה.
עכשיו, יש שלושה סוגי מוזיקה בתכנית הזו של "פנטזיה".
הראשונה היא זו שמציגה סיפור ברור.
ואז יש את זו שבשעה שאין בה עלילה מוגדרת,
היא כן מציגה סדרה של תמונות פחות או יותר ברורות.
והסוג השלישי,
מוזיקה שעומדת בפני עצמה.
עכשיו, היצירה שפותחת את תכנית "פנטזיה" שלנו
ה"טוקטה ופוגה" היא מוזיקה מהסוג השלישי,
מה שאנו מכנים "מוזיקה אבסולוטית".
אפילו לשם אין משמעות מעבר לתיאור צורת המוזיקה.
מה שתראו על המסך זו תמונה של הדימויים האבסטרקטיים השונים
שעשויים לחלוף בראשכם
לו הייתם יושבים באולם קונצרטים ומאזינים למוזיקה.
בתחילה אתם פחות או יותר מודעים לתזמורת.
כך שהסרט שלנו נפתח בסדרה של רשמים
של המנצח והנגנים.
אז המוזיקה מתחילה לעורר דברים אחרים בדמיונכם.
הם עשויים להיות פשוט שטחי צבע.
או אולי צורות של עננים או נופים יפהפיים.
או צללים מעורפלים או עצמים גיאומטריים שמרחפים בחלל.
אז כעת אנו מציגים
את ה"טוקטה ופוגה ברה מינור" של יוהן סבסטיאן באך,
מוצגת בתמונות של וולט דיסני ועמיתיו
ובמוזיקה של תזמורת פילדלפיה
והמנצח שלה, לאופולד סטוקובסקי.
אתם יודעים, מצחיק כמה אמן עלול לטעות לגבי היצירה שלו.
הקומפוזיציה היחידה של צ'ייקובסקי שהוא באמת תיעב
הייתה "מפצח האגוזים" שלו,
שקרוב לוודאי שהיא היצירה הפופולרית ביותר שהלחין אי פעם.
זו סדרה של ריקודים שנלקחו מבלט באורך מלא
הנקרא "מפצח האגוזים"
שהלחין פעם לבית האופרה של סנט פטרסבורג.
זו לא הייתה הצלחה גדולה ואיש אינו מציג את היצירה היום,
אבל בטוח שתזהו את המוזיקה של "מפצח האגוזים" כשתשמעו אותה.
דרך אגב, לא תראו שום מפצח אגוזים על המסך.
לא נשאר ממנו דבר מלבד השם.
ועכשיו נשמע יצירה מוזיקלית המספרת לנו סיפור ברור מאוד.
למעשה, במקרה הזה, הסיפור בא קודם
והמלחין כתב את המוזיקה שתתאים לו.
זה סיפור ישן מאוד, סיפור שחוזר כמעט 2,000 שנה לאחור.
אגדה על קוסם שהיה לו שוליה.
הוא היה בחור צעיר ומבריק, שהשתוקק ללמוד את העסק.
למעשה, הוא היה קצת מבריק מדי
כי התחיל ליישם כמה מהקסמים הטובים ביותר של הבוס
לפני שלמד איך לשלוט בהם.
יום אחד, לדוגמה, כשאדונו אמר לו
להביא מים למלא קדרה, היה לו רעיון מבריק
להפיח חיים במטאטא כדי שיסחב במקומו את המים.
ובכן, זה עבד מצוין, בהתחלה.
לרוע המזל, מכל מקום, מאחר ששכח את לחש הקסמים
שיגרום למטאטא להפסיק להביא מים,
הוא גילה שהתחיל במשהו שלא יכול היה לסיים.
מר סטוקובסקי. מר סטוקובסקי.
ברכותיי, אדוני.
ברכותיי לך, מיקי.
תודה.
טוב, להתראות. נתראה.
שלום.
כשאיגור סטרווינסקי כתב את הבלט שלו, "פולחן האביב"...
אני חוזר,
כשאיגור סטרווינסקי כתב את הבלט שלו, "פולחן האביב",
הכוונה שלו הייתה, במילים שלו, ל"בטא חיים פרימיטיביים".
כך שוולט דיסני ועמיתיו האמנים קיבלו את דבריו פשוטו כמשמעו.
במקום להציג את הבלט בצורתו המקורית,
כסדרה פשוטה של ריקודים שבטיים, הם ראו זאת כחיזיון
של סיפור הצמיחה של החיים בכדור הארץ.
והסיפור הזה, כפי שתראו אותו,
אינו תוצר דמיונו של איש.
זה תעתיק קר ומדויק של מה שקרה לדעת מדענים
במשך המיליארדים הראשונים של קיום כוכב הלכת הזה.
מדענים, לא אמנים, כתבו את תסריט התמונה הזו.
לדברי המדענים, היצורים החיים הראשונים פה
היו אורגניזמים חד תאיים,
גושים קטנטנים ירוקים או לבנים של שום דבר מיוחד
שחיו תחת המים.
ואז, עם חלוף העידנים, האוקיינוסים החלו לשרוץ
בכל מיני יצורים ימיים.
לבסוף, לאחר כמיליארד שנים,
דגים מסוימים, שאפתניים יותר מן השאר,
זחלו על פני הקרקע והפכו לדו-חיים הראשונים.
ואז, לפני כמה מאות מיליוני שנים,
הטבע יצא בקו פעולה נוסף ויצר את הדינוזאורים.
עכשיו, השם "דינוזאור" בא משתי מילים יווניות
שמשמעותן "לטאה איומה".
והם כמובן היו כאלה.
הם באו בכל הצורות והגדלים,
ממפלצות קטנות זוחלות בגודל תרנגולת בערך
ועד סיוטים במשקל מאה טון.
הם לא היו חכמים במיוחד.
אפילו לגדולים שבהם היה מוח יונה.
הם חיו באוויר ובמים וגם על היבשה.
באופן כללי, הם היו צמחוניים,
No comments yet. Be the first to leave one.