The first 200 lines.
- NETFLIX מציגה -
פרי!
איפה אתה, עכברוש קטן?
פרי?
היי, מטומטם!
בוא הנה.
פרי.
בוא לאבא שלך.
אם יש לך כזה פה גדול, למה אתה מתחבא?
ג'ק.
תחזור פנימה בבקשה. -תסתמי את הפה.
ג'ק. -פר.
אתה תעיר את כולם. -בוא.
תחזור פנימה. אתה צודק. זאת אשמתי.
תורידי ממני את הידיים!
קלאודיה, תראי, לקחתי את זה. הוא לא יוכל לפגוע בה.
תניח את זה, זה מסוכן.
היי. ג'ק.
אתה לא יודע מה אתה עושה. אתה שיכור מנוול ופתטי.
אני לא רוצה יותר שום קשר אליך. -זונה כפוית טובה!
פרי. -עזוב אותה!
פר. תניח את זה, ילד.
אתה מתכוון לירות באבא שלך?
עזוב אותה!
פרי, תחזור הנה.
מה אתה מתכוון לעשות? -פר, ילד.
ועכשיו? אה?
ג'ק, תפסיק. -תירה כבר, קשוח.
ג'ק. -תירה!
ג'ק.
אם אתה לא תירה, אני אירה. -ג'ק, תפסיק!
ג'ק, לא.
ג'ק! תסתכל עליי! תפסיק!
אף פעם אל תאיים על מישהו אם אתה לא מתכוון לעשות את זה.
אפס.
ברוכים הבאים לאמסטרדם.
אחת הערים המשובחות בעולם וגן עדן לחובבי תרבות.
אמסטרדם אף פעם לא ישנה, ויש בה משהו לכל אחד.
מועדוני חשפנות, בתי קפה, קופי שופס.
לברינק, הבוס שלי, יש הכול. הוא מלך חיי הלילה.
ברינק עשיר כמו שהים עמוק, אבל הוא תמיד נשאר אדם פשוט.
אדם ככל האדם, מסביר פנים, שדואג לאנשים שהוא אוהב.
אחר צהריים טובים.
תראו את זה.
אני שיכור והוא נראה כמו בראד פיט.
אבל אם תרמה אותו, תהיה לך בעיה גדולה.
ואני זה שפותר את הבעיות.
אני אחזור מחר ויהיה לך את הכסף, כן?
אוקיי.
לא… לא!
אעשה הכול בשביל ברינק.
הוא אימץ אותי אליו כשלא הייתי שווה כלום.
הוא המנטור שלי.
הוא המנטור של כולנו. של אולף, רוברט, ריקו ומתיאס, הבן של ברינק.
אנחנו משפחה, חבורה צמודה.
אנחנו עובדים קשה, ומבלים הרבה.
"כל תושבי אמסטרדם…"
ברינק דואג לנו, ואנחנו דואגים זה לזה.
אני לוקח את מי שאני רוצה, את מה שאני רוצה, וכמה שאני רוצה.
"…מלהיות מאמסטרדם"
אני האדם המאושר בעולם.
יו.
היי.
עלי. -באבא.
ברינק, פרי.
היי, לא לגעת.
טעים. עוד תהיה מומחה לקבאב.
חסר לנו את קומאן.
על מה אתה מדבר? הוא לא שיחק המון זמן.
עם קומאן היינו זוכים באליפות.
אתה רציני? היית צריך להיות פרשן.
מה קורה? -הגעתם בזמן. המשחק מתחיל.
כאן. התכוונתי, מה קורה כאן.
לא ידעתי שאתה בא. -אני רק בודק איך הולך.
הולך טוב. -באמת?
שמעתי שהזן המרוקאי נגמר. -כן, הוא נמכר ממש טוב.
כן. לא ביקשתי ממך להזמין עוד?
הזמנתי, וגם זה נגמר.
אני אטפל בעסקים שלי ואתה תטפל בשלך.
הכול תחת שליטה כאן. אז רד ממני.
אבא, בחייך. -מה זאת אומרת, בחייך?
אתה יודע אצל מי ביקרנו כרגע?
אצל אטיין, החבר הטוב שלך.
הוא עדיין לא שילם, אה?
אתה נותן לו למרוח אותך. זה לא טוב!
ברינק. -לכולנו.
פרי ואני טיפלנו בזה בשבילך, אז קח את זה בתור דוגמה.
אחרת תחזור להתחנן לכסף.
אבא.
לך תביא בירות. המשחק מתחיל. קדימה.
המשחק יוצא לדרך. זה משחק חשוב לאייאקס.
תפתחו. קדימה.
ידיים על הראש! -ידיים למעלה!
בלי שטויות.
מי שזז, מת. -לכו אחורה.
ידיים על הראש.
מלא את השק. מהר.
תמשיך למלא אותו. קדימה.
קדימה! -תמהרו, קדימה.
תמשיך.
היי, מה אתה עושה? אידיוט מזוין.
אתה רוצה למות? -מה קורה?
מה קורה? -אבא.
קדימה, מהר יותר!
תמשיך למלא!
אל תעשה את זה. -אתם מסיימים שם?
היי, אתם מסיימים שם?
והוא מאחר מדי. שחקני ההגנה מביטים זה על זה,
אבל סוארז תזמן את זה טוב… -מי אתה?
זין!
לעזאזל!
פרי.
זה לא טוב.
פרי, זה לא טוב.
תביא את המכונית.
כמעט הגענו. -תחזיק מעמד, ילד. תחזיק מעמד.
- מיון -
פצע ירייה בבית החזה. -קחו אותו ישר לחדר הניתוח.
דופק. -מודדת.
הגענו. -אתה לא יכול להיכנס.
להפעיל בלמים. להרים בספירת שלוש.
אחת, שתיים, שלוש. -אוקיי.
לחץ דם? -נמוך מדי.
רציתי להקשיח אותו בתור ילד, כדי שהוא יוכל לדאוג לעצמו.
אם היו מרביצים לו בבית הספר…
הוא גם חטף ממני, כדי שייעשה חזק יותר.
הוא תמיד היה שונה.
ולא הצלחתי להגן עליו.
לא שמתי לב.
אסור היה לי להכניס אותם. זאת אשמתי.
לא. זאת לא אשמתך.
הם ידעו לאן ללכת. הם ידעו.
הם חיכו למשחק הכדורגל.
זה לא צירוף מקרים, פר.
דרומיים.
הם מבראבנט.
כן, זה סביר מאוד.
אתה מכיר את האזור הזה.
אתה מכיר שם אנשים.
לא הייתי שם כבר שנים, ומסיבה טובה.
אני רוצה שתגלה מי עשו את זה.
ואז אני רוצה שתחסל אותם.
מי שזז, מת.
ידיים על הראש!
מי שזז, מת.
מי זה? -לא יודע.
לך תברר.
מי אתה? מה אתה מחפש כאן?
באתי לבקר. -את מי?
את ג'ון ואת אחותי.
לא ראיתי אותך אף פעם. היית בכלא?
רק מטומטמים הולכים לכלא.
אה, כן? -כן.
אבא שלי בכלא. -וזלי!
אני אנקב לך את הצמיגים, דפוק אחד. -לך משם.
ג'ון.
עבר הרבה זמן.
צבעת את השיער?
כבר ראית את קלאודיה? -באתי אליך.
"האוס אקס" נשדד. הם ירו במתיאס.
זה לא נראה טוב. -חרא.
נוכל לדבר? -מה אתה עושה כאן, לעזאזל?
אחות.
הייתי בסביבה.
בענייני עסקים.
חשבתי לעצור כאן לכוס קפה. -כוס אחת וזהו.
טוב, תיכנס.
תוריד את הנעליים.
כלום לא השתנה.
חכי, מותק.
כן.
מותק, אתה יכול להכין קפה? -בסדר.
נפלת?
בערך, כן.
הכפר נראה טוב.
אז, מה החדשות?
מה? -הרי לא קפצת סתם.
כמה זמן אני וג'ון נשואים? ארבע או חמש שנים? נו?
סוף סוף באת להתנצל. -נוכל פשוט לשבת בשקט?
לא. אני לא יכולה להסתכל עליך אם אתה לא מתנצל.
למה אני צריך להתנצל ולא את? -אין לי זמן לזה.
ג'ון, תעזור לי לקום. -קלאודיה…
תעזור לי, לעזאזל! -פר כרגע הגיע.
תן לה ללכת ואז נדבר.
לא, יודע מה?
אני נשארת. אתה תקום.
אלוהים אדירים… היא לא השתנתה בכלל.
לך תזדיין, כדור פרווה. -תשתקי לרגע.
איך הוא משוויץ במבטא שלו מאמסטרדם.
אתה עושה לי בחילה. -לכי תזדייני, נפוחה היסטרית שכמותך.
הנה, זה מה שאני חושבת עליך, בבון מכוער.
תמיד כזאת קשה. -אני?
כן. -חתיכת כתם שתן מכוער.
מאוד בוגר מצדך. את לא יכולה לסתום את הפה שלך לחמש שניות?
תתפגרי.
מתוקה, תירגעי.
תירגעי.
לך מכאן, פר. צא מכאן. תתחפף.
תתחפף!
זה בסדר, אני כאן.
No comments yet. Be the first to leave one.