MLB Field of Dreams: Phillies vs. Twins

‏לפני 37 שנים ‏לחישה בשדה תירס באיווה אמרה:

‏"אם תבנה את זה, הוא יבוא".

‏ובכן, הם בנו את זה, ‏ואנחנו מעולם לא הפסקנו לבוא.

‏אל בית החווה, אל התירס, ‏אל פיסת אדמה קטנה באיווה

‏שבה בייסבול והוליווד השתלבו זה בזה לנצח.

‏שם אגדות עדיין צצות מתוך שדות התירס,

‏ואב ובנו הזכירו לנו ‏את הקסם שבעוד מסירה אחת.

‏ועכשיו, מתנשאת מאותם שדות עצמם,

‏במה חדשה ומרהיבה לחלום נצחי.

‏הלילה, הסיפור נמשך. האם זה גן עדן?

‏אני ממש מקווה שלא, ‏כי כאן חם יותר מהגיהינום.

‏זהו משחק "שדה החלומות" של ה-MLB.

‏הנה זה עף!

‏האנשים יבואו…

‏איזו הופעה!

‏…תמימים כמו ילדים…

‏- קולו של ג'יימס ארל ג'ונס ‏"שדה החלומות" -

‏…מתגעגעים לעבר.

‏עף להרחק מאחור, וזה נעלם!

‏הדבר היחיד שנשאר קבוע ‏לאורך כל השנים היה הבייסבול,

‏הוא עף הרחק החוצה.

‏המגרש הזה…

‏המשחק הזה…

‏הם חלק מהעבר שלנו.

‏מעבר לקו. הוא עשה את זה שוב.

‏זה מזכיר לנו את כל מה שפעם היה טוב…

‏וזה יכול להיות טוב שוב.

‏איזה סיום. אתם מאמינים לזה?

‏או.

‏אנשים יבואו.

‏אנשים בהחלט יבואו.

‏- הפיליז נגד הטווינס -

‏- MLB ב"שדה החלומות" -

‏ברוכים הבאים ל-MLB ב"שדה החלומות" ‏בחסות ג'ון דיר.

‏ותסתכלו על התמונות האלה. תתענגו על המראות.

‏החווה האיקונית והמגרש המקורי ‏מהסרט "שדה החלומות".

‏אולי אתם זוכרים שלפני חמש שנים,

‏ליגת הבייסבול הבכירה ‏אכן הקימה בית זמני בשדה התירס הזה באיווה.

‏הערב, החלום הזה השתרש ‏באופן קבוע באמצעות אצטדיון חדש לגמרי,

‏שיכיל 8,000 אוהדים נלהבים

‏למהדורה השלישית של משחק "שדה החלומות".

‏- MLB ב-NETFLIX ‏לקראת המשחק -

‏יש לנו שיבולי תירס בגובה של שלושה מטרים, ‏בייסבול מהליגה הבכירה, ושקיעה באיווה.

‏זהו "לקראת המשחק" ‏של ה-MLB בנטפליקס בחסות שטראוס,

‏השותפה הרשמית של ה-MLB בתחום בגדי העבודה.

‏מה עוד אפשר לבקש? מה דעתכם ‏על שלושה מהטובים ביותר שאי פעם עשו את זה.

‏בעודנו מברכים באופן רשמי ‏מדיירסוויל, איווה,

‏ומכל רחבי העולם ‏ב-190 מדינות ויותר ב-Netflix.

‏אני המנחה שלכם, אל דנקן,

‏והבאתי את האחים שלי מאמהות אחרות.

‏יש לנו כאן את הבחור שלי, ‏אלוף הוורלד סיריז אנתוני ריזו,

‏שזכה שלוש פעמים בתואר ה-MVP, ‏אלברט פוחולס, פעמיים אלוף הוורלד סיריז,

‏שבע פעמים MVP, ‏ומלך ההום-ראנים, בארי בונדס.

‏עכשיו, אנחנו עובדים יחד ‏כבר זמן מה. אתם מכירים אותי היטב.

‏כמעט שום דבר לא משאיר אותי ללא מילים.

‏אבל הגעתי לכאן היום, ‏ופשוט… זה עוצר נשימה.

‏אפילו לא ידעתי מה לומר. זה מדהים.

‏זה פשוט יפהפה כאן, חברים.

‏זה לא ייאמן.

‏זו הפעם הראשונה שלי באיווה, ‏איזו מדינה יפה.

‏מעולם לא היית באיווה? ‏-מעולם.

‏ואיזה אצטדיון ומגרש בייסבול יפים. ‏אני אוהב את המקום הזה.

‏הייתי באיווה כששיחקתי, ‏אבל המקום הזה פשוט יפהפה.

‏רק לבוא לכאן בפעם הראשונה ‏ולראות את הנוף,

‏אני מתכוון, זה פשוט לא יאומן.

‏בנטפליקס, אתה יודע, ‏לסקור את המשחק הזה הערב,

‏להיות איתכם, זה מדהים. ‏אני ממש מצפה לזה.

‏מבחינתי זה כמו סרט קולנוע.

‏כלומר, אי אפשר היה לכתוב תסריט טוב יותר ‏כשכתבו את התסריט לסרט.

‏ועכשיו יש לנו כאן משחקי ליגת העל.

‏יש לנו את המבנה הקבוע ‏בליגת הבייסבול הבכירה.

‏והעיר דיירסוויל עשתה עבודה נהדרת ‏בבניית האצטדיון הזה.

‏אני נרגש להיות חלק מהקבוצה הזו ‏ולהיות שוב איתכם.

‏הם באמת עשו עבודה מדהימה. ‏ואני אוהבת את התחושה הביתית שיש כאן.

‏פגשתי נער בן 17, שגר חמש דקות מכאן.

‏הוא בצוות שמכסה את הבמה ביריעות ‏אם יורד גשם. זה באמת מאמץ קהילתי.

‏אבל, ריזו, בעצם היית אמור ‏לשחק במשחק הפתיחה

‏של המשחק הזה ב-2021 עם היאנקיז. ‏חלית בקורונה, אז פספסת את המשחק.

‏אז, איך הציפיות תואמות המציאות, ‏כל כך הרבה שנים אחרי?

‏זה מדהים. הייתי כל כך מאוכזב ‏כשלא יכולתי לשחק באותו משחק.

‏עדיין יש לי את החולצה. ‏עדיין יש לי שלט השם מהארון

‏שהיה שמור לי, אז…

‏אבל להיות כאן ולשדר, זה הרבה פחות לחץ,

‏ליהנות הרבה יותר מהמשחק, ‏להיות כאן בשדה התירס.

‏אני כבר לא יכול לחכות לראות ‏את השחקנים יוצאים יוצאים משדה התירס

‏וכל הדרמה הקולנועית שמחכה לנו במשחק הערב.

‏כן, ואלברט, אתה הזכרת את זה.

‏היית באיווה, וכולכם ‏שיחקתם במקומות ממש מעניינים,

‏אבל האם יש משהו שמשתווה לזה,

‏אולי בכל ענפי הספורט, ‏מבחינת ההפקה המרהיבה?

‏שום דבר. לשחק בוורלד סרייז ‏וכל זה, זה תמיד השיא.

‏אבל אני מתכוון, רגע כזה,

‏זה הרגע, אותו אני עומד לראות ‏בעוד כמה דקות,

‏את הבחור הזה עולה למגרש,

‏זה הרגע בו אני מקנא ורוצה לומר, ‏"הלוואי שיכולתי ללבוש את המדים האלה".

‏זה הרגע שבו אתה מרגיש FOMO. ‏-זה רגע מיוחד.

‏כן. ‏-זה רגע מיוחד כאן.

‏והליגה הבכירה של הבייסבול עשו עבודה נהדרת,

‏בקידום העניין הזה.

‏כן, פשוט פנטסטי.

‏ובפעם הראשונה שלי, ‏מעולם לא הייתה לנו הזדמנות כזו.

‏ובשביל זה שראיתי את הסרט ‏ואז הייתה לי ההזדמנות להיות כאן,

‏זה מדהים, ואני גאה מאוד להיות כאן.

‏כן, הם אפילו הציבו ‏מצלמה עלינו כשהגענו אתמול

‏רק כדי להראות, איך אנחנו ‏מתפעלים מהכול, עם כל ה"אוו" ו"אה".

‏זה היה מצחיק כי הם אמרו לנו,

‏שזה הבית המקורי שמאחורינו, נכון,

‏שריי קינסלה ומשפחתו תכננו ‏את התוכנית הזו לבנות את המגרש הזה.

‏והם אמרו, "כן, אסור לך להיכנס לבית".

‏ובארי נכנס בכל זאת.

‏כי הוא אמר שהדלת הייתה פתוחה, ‏וזה פשוט קטע היסטורי ממש מגניב.

‏אבל, ריזו, אני תוהה, האם יש איזה ‏"כדור מסובב", משחק מילים מכוון,

‏בלשחק בבמגרש כל כך ייחודי ‏כמו זה עבור הקבוצות?

‏כן, שיחקתי בכמה משחקי ‏ליטל ליג וורלד סיריז.

‏עם הקאבס כשהייתי בקבוצה שלהם.

‏ואז אתה יוצא מהשגרה. אתה מגיע ביום המשחק.

‏את חווה את כל ההתרגשות.

‏יש לך היום שגרה שונה לגמרי ‏כשאתה מגיע למשחק.

‏והאדרנלין גבוה מהרגע שאתה מגיע לכאן.

‏אז, אני בטוח שכל השחקנים ‏רואים את שדות התירס.

‏הם הולכים בתוכם. ‏הם עם עם המשפחות שלהם. הם מצלמים.

‏ואז, בסוף היום, הגיע הזמן לשחק בייסבול.

‏ושתי הקבוצות נמצאות ‏במאבק על העלייה לפלייאוף, אז…

‏ברגע שנכנסים למגרש,

‏האדרנלין זורם קצת יותר מהר

‏כשמשחקים רק מול 8,000 אוהדים ‏וללא שאגת הקהל של הליגה הגדולה.

‏אבל הם מקצוענים. ‏הם יודעים איך להתמודד עם זה.

‏זה שקט, זה מה שאתה אומר.

‏אנחנו מצפים לזה, ‏יש הרבה אוהדי טווינס באולם הערב.

‏כמובן, אנחנו כאן ב"שדה החלומות" בגלל הסרט.

‏ולכן שאלנו את השחקנים שמשחקים הערב

‏מי יגלם אותם בסרט.

‏מי יגלם אותי בסרט?

‏ואו, זו שאלה קשה.

‏לא חשבתי על זה.

‏זה חייב להיות מישהו ‏שיודע לשחק קצת בייסבול.

‏כשהייתי ילד, השוו אותי הרבה לוויל פרל.

‏אני אבחר בברדלי קופר.

‏מייקל ב' ג'ורדן.

‏אני אוהב את ויל סמית'.

‏מה השם הפרטי של דיימון?

‏צ'נינג טייטום.

‏אני אוהב את כריס רוק.

‏אני חושב שמאט דיימון יהיה מגניב.

‏מאט דיימון. ‏אבל זו עלולה להיות בחירה ממש גרועה.

‏- האתר המקורי של הסרט "שדה החלומות" ‏הכניסה הראשית -

‏כולם רוצים להיות אודיסאוס.

‏טוב, ריזו, מי יגלם אותך בסרט?

‏אני הולך על מיילס טלר, רוסטר מ"טופ גאן".

‏אה! אוקיי, תסתכל למצלמה. ‏-כן.

‏בוא נעשה השוואה זה לצד זה.

‏די טוב. לא רע. ‏-תראו איזה חתיך הוא.

‏אני אוהבת את זה. הוא ממש חתיך. ‏הוא ממש חתיך. מה איתך, אלברט?

‏מבחינתי, זה הבחור שלי, אתה יודע, ‏אמורי נולסקו, "נמלטים", סוקרה.

‏אה, סוקרה! ‏-הנה הוא.

‏ואו. בול. ‏-ואו, זה מרשים. בארי?

‏מבחינתי, זה כנראה זה יהיה טראמל טילמן.

‏הוא מייצג אותי הכי טוב ב…

‏אבל הייתי שמח שמייקל ב' ג'ורדן יגלם אותי.

‏ואלה, מי היה שלך? ‏-אה, מי היה שלי?

‏אני חושבת שהבחירה שלי, אומרים לי ‏הרבה פעמים שאני דומה לכריסטינה מיליאן.

‏זוכרים את הזמרת הזאת כאן?

‏אוקיי. בסדר. ‏-או!

‏כן, בדיוק. אז, זו מי שתגלם אותי.

‏למרבה המזל, אף אחד אף פעם ‏לא רוצה לעשות עליי סרט ביוגרפי.

‏טוב, מיד בתוכנית שלקראת המשחק,

‏ובאירון בוקסטון ידבר על אביו.

‏בנוסף, נציג סיפור כל כך מושלם

‏עד שכתבי הבייסבול ‏לא היו יכולים לחשוב עליו בעצמם.

‏- הבראנץ' של ביירון בוקסטון, מיד -

‏הוא קורא לי "דון" ‏כבר כל כך הרבה זמן בבית, כמעין בדיחה.

‏ואנחנו חוזרים ל-MLB ב-Netflix, ‏בתוכנית שלקראת המשחק בחסות שטראוס.

‏הערב זה חגיגה, כן, של חלומות שמתגשמים,

‏אבל גם של האנשים ‏שמסייעים לנו בשקט להגיע לשם.

‏וכוכב מוזיקת הקאנטרי, בראד פייזלי, ‏מכיר את הסיפור הזה היטב.

‏- מכתב לאבא ‏מאת בראד פייזלי -

‏יש חובות שלא ניתן לכמת במספר.

‏אין יתרה, אין תאריך פירעון, ‏ואין דרך לסגור את החשבון.

‏כי איך אפשר להחזיר למישהו ‏שנתן לך חלקים מחייו?

‏"אם הייתי יכול לכתוב מכתב לעצמי"

‏הלילות המאוחרים, ‏הבקרים המוקדמים, הקילומטרים שביניהם.

‏ההקרבה השקטה נעשתה, ‏כדי שחלום יוכל למצוא את הקצב שלו.

‏אנשים חוגגים את הלהיטים.

‏הם זוכרים את הרגעים מול קהל צועק.

‏מה שהם לא רואים ‏זה את האדם שעומד מאחורי הקלעים,

‏שהאמין לפני כולם.

‏"אני אומר, תתנו קצת אמון ותראו"

‏אולי זה חוב שלעולם לא תוכלו באמת להחזיר.

‏אולי הדרך היחידה ליישב אותו,

‏היא לעזור למישהו אחר למצוא את הלהיט שלו.

‏תודה, בראד פייזלי.

‏ואני אוהב את הרגש הזה, ‏כי, למרות כל ההפקה המרהיבה כאן הערב,

‏הסרט "שדה החלומות" באמת ‏תמיד עסק במשהו הרבה יותר פשוט,

‏הדרך שבה בייסבול יכול לחבר בין אב לבן,

‏וזה, כשאנו מברכים את לורן שהאדי,

‏הופך את אחד הסיפורים, לורן,

‏בתוך חדר ההלבשה של הפיליז ‏להרגיש, בכנות, כמעט מתוסרט מדי.

‏כן, זה מתואר בצורה מושלמת. ‏ישבתי לשיחה עם דון ופרסטון מאטינגלי.

‏הם לא דיברו כמו מנכ"ל ומאמן. ‏זה היה… אל, זה היה כמו אב ובן.

‏ודון סיפר לי בשנה שעברה כשהיה מאמן ספסל