Analyze This

.שנת 1957 הייתה שנה חשובה

,הרוסים שיגרו את הספוטניק ההוא לחלל החיצון

''ה''דוג'ר'ס'' שיחקו את משחקם האחרון ב''אבט'ס פילד

.ונפרדו לשלום מברוקלין

.האיש הזה ירה לפרנק קוסטלו בראש, והחטיא

.האחים גאלו חיסלו את אלברט אנסטזיה במספרה ההיא

.היה בלגן מוחלט

.עם הסתלקותו של אנסטזיה החליט ויטו ג'נוביז שהוא הבוס הגדול

...אבל קרלו גמבינו

.וג'ו ''בננס'' החליטו אחרת

.אז הם ארגנו פגישה

.פגישה גדולה

.הייתה זו הפעם הראשונה שחברי ה''וועדה'' עמדו להיפגש פנים אל פנים

...בוסים ומפיונרים עמדו להגיע מכל רחבי המדינה

.וגם כל המשפחות הניו-יורקיות

.אולי חמישים בוסים. כל עולם המפיה

.כולם עמדו להגיע לעיירה הזו בצפון מדינת ניו-יורק

342 :תחום העיר אפאליישן מספר תושבים:

מדברים על זה

.אבי נסע לשם עם דום מאנטה ועם טומי די, הוא טומי השמן

.הוא עמד אז בראש המשפחה

...לא יודע מה עבר להם בראש אבל הוחלט לקיים את הפגישה

.בחווה של ג'ו ברברה, אי-שם באזור כפרי ושקט

.תסתלקי מהאוטו

!רוצה לגמור בתור סטייק?! תסתלקי מהאוטו

,התברר שהמשטרה המקומית עקבה אחרי ברברה בשבע עיניים

.FBI ושאיזה סגן-שריף שם לב לתנועה והזעיק את ה

.הפגישה אפילו לא זכתה להתחיל

...ה FBI נכנסו לשם

.ובינגו! הבוסים יצאו

.אבא שלי ודומיניק הסתתרו בשדה שחת או תירס

.ואז הגיע איזה איכר

...דומיניק התחיל לזבל לו במוח בזמן שאבא שלי

.כיוון את אקדח ה-44 שהוא היה נושא, וחטף את הטרקטור

,לפי הסיפור הם נסעו בו כל הדרך חזרה לבנסונהרסט

.אבל אבא שלי סיפר לי שהם הגיעו רק עד פוקיפסי

קרלו גמביני יצא מכל העניין

...בוס של כל הבוסים

.וזו הייתה הפעם האחרונה ש ה''וועד ה'' ניסתה להיפגש, עד כה

? לא יודע. זה לא נראה לי. בשביל מה צריך להיפגש

.שכל אחד ידאג לעניינים שלו

.הפגיש ה ב-57' נועדה לקבוע איך נחלק בינינו את המדינה

.מטרת הפגישה הזו היא למצוא דרך לשרוד

.FBI כיום יש מפיונרים מצליחים שמלשינים ל

.בוסים הולכים לכלא

.מחסלים אנשים בלי לקבל אישור

...ובנוסף לכל השאר

...יש את הסינים האלה

.והרוסים המטורפים, שצריך להתמודד איתם

.הכול משתנה

.עלינו להשתנות עם הזמנים

?אז מה, שנקים אתר באינטרנט

...כשאבא שלך נפטר

.הבטחתי לו שתמיד אשגיח עליך

.אני רוצה שתבוא איתי לפגישה הזו

?ברור

.תשמע. אני רוצה שתפקח עין על פרימו סינדון הזה

.הוא חלאה

?שים עליו עין, בסדר

.אני הולך להביא קיסם-שיניים. מיד אני מגיע

...כל הזמן אמרתי לו שאני זקוקה למרחב

...בשביל לגדול

.ובשביל למצוא את עצמי בתור אדם

...אתה מבין? לא רק בתור אישה

.אלא בתור יישות עצמאית

...ואז אמרתי לו שאני צריכה להתחבר לייחודיות שלי

.אבל הוא לא היה מסוגל להתמודד עם זה

.הוא אמר שאני מרחיקה אותו ממני

.הוא אמר שאני מרחיקה אותו ממני

?אתה חושב שהרחקתי אותו ממני, ד''ר סובול

.קרוליין, דברים מסתיימים

.זה חלק מהחיים. מה שחשוב הוא איך אנו מתמודדים עם סיומם של דברים

...אני פשוט לא מסוגלת להאמין

?שזה נגמר ביני לבין סטיב. אתה מבין

.כלומר, אולי עוד יש תקווה

.הוא הוציא נגדך צו- הגבלה

.עליי להיות כנה. בדרך-כלל זה לא סימן טוב

?אבל מה עליי לעשות

...הדבר הראשון שעלייך לעשות, לדעתי

!הוא להפסיק ליילל על המפסידן מעורר- החמלה הזה! למען האל

!את ממש מלכת הדרמות

...''''סטיב לא אוהב אותי, סטיב לא מכבד אותי'

!למי זה מזיז? תעברי הלאה, לעזאזל

?ד''ר סובול

.רק הרהרתי במצבך הכללי

.מה שאמרת מעניין

.לכן אני רוצה שתחשבי על זה

.וגם אני אחשוב על זה

.כך שנינו נחשוב על זה

.ונמשיך בשבוע הבא, כשאשוב מן החופשה שלי

?קרוליין, מה את מרגישה

...אתה בדיוק כמו סטיב. אתה רק רוצה

...אתה רק רוצה

.להיפטר ממני ולסלק אותי

.את יודעת שזה לא נכון

.זה נכון

,אנחנו נתראה בשבוע הבא

.בעוד שסטיב לעולם לא רוצה לראות אותך שוב

...בבקשה, מר ויטי

.אני לא יודע כלום, והם לא מאמינים לי

! כי אמרתי שג'ו הכניס לדיוקי והסתבר שהוא לא

.לא ידעתי, כי ליטל-ג'ו נראה בדיוק כמוהו

!תסתום כבר

?אתה מכיר אותי, נכון

.אתה מר ויטי

?אתה יודע מה אעשה לך אם תשקר, נכון

.אתה תכניס לי בראש עם הצינור ההוא

.זו שאלה רטורית, דביל

?אשאל אותך רק פעם אחת: מי הרג את דומיניק

!-מי הרג את דומיניק?! -לא יודע

!-מי הרג את דומיניק?! -לא יודע

...אני נשבע באלוהים

!אל תשקר, לעזאזל

!? בן-זונה עלוב! מי הרג את דום

.הוא לא יודע כלום. תשכח מזה

.זה לא היה כל כך נורא

.תסתום את הפה שלך

.זה כאב

.תראה. אנחנו בכלל לא זזים

.אנחנו יושבים כאן כבר 10 דקות. אני שונא לאחר

.אני שונא להיכנס לבית ההוא באיחור

.אבא, תירגע

.אתה מגיב כך כי אתה כועס שאנחנו צריכים ללכת למסיבה של סבא

?אל תעשה לי אנליזות, בסדר

.אני לא יכול לקבל אנליזה ממישהו, שהאמין עד לפני כמה שנים בסנטה- קלאוס

.יש ד''ר סובול אחד במשפחה הזו. רק אחד

.אבל יש שניים. אתה וסבא

.אתה יודע מה? בוא נדבר על משהו אחר

? אתה תקרא את הספר החדש של סבא

.אימא אומרת שלא, כי אתה מקנא

?אימא שלך מדברת גם על דברים אחרים או שרק עליי, 24 שעות ביממה

!לעזאזל

.זו אשמתה של אימך. זה כמו וודו. היא יודעת איפה אני כל הזמן

!תיכנס

.אם אצביע עליך, תעמיד פנים שהצוואר שלך כואב

!?מה אתה, מפגר?

.אני מצטער. זו הייתה אשמתי

?ראית משהו

.דיברתי עם הבן שלי

.זה בסדר, אדוני

.זו אשמתנו. אנחנו נתקענו ככה לפניך

.לא, באמת. תקשיב לי

.אני אחראי, תרשה לי לתת לך את פרטי חברת הביטוח שלי

.זה בסדר. תשכח מזה

...לשכוח מזה? כל החלק האחורי שלך דפוק

.לא. זה היה ככה קודם

.לא. בוא נתקשר למשטרה ונגיש דוח

.לעזאזל המשטרה

?שמעת

.בסדר. לעזאזל המשטרה

.אתה צודק. שיילכו לעזאזל

...במיוחד השוטרים על הסוסים, שמשאירים ערימות חרא בכל מקום

.ואנחנו דורכים ושו עים בהן עד לברכיים

...אתן לך את הכרטיס שלי

.למקרה שתסתכל בנזק ותשנה את דעתך

? אתה רופא

.אני פסיכיאטר

.''''מכווץ גולגלות'

.פעם דיברתי עם מכווץ-גולגלות

...כששלחו אותי לצפון המדינה, ל

.חופשת דיג

.ג'לי ! בוא כבר! נזוז

.אני צריך לזוז

.להתראות

.רעשים ונקישות

?דלק זול. מה אפשר לעשות

.- קח הכול בקלות, דוק. -בסדר

תגיד מה אתה מרגיש תגיד מה אתה רוצה

! רק הניירוטים

בטח היית תינוקת נורא יפה

.כי תראי איך את נראית עכשיו

.''תודה לאל על ''פרוזאק'

.תראי איך את נראית עכשיו

.אתם לא באים ? סוף סוף זו החתונה שלי

,אנו מבינים שזה יום מיוחד בשבילך, בני

אבל אביך ואני לא יכולים לקום ולעזוב את העיר

.כל פעם שאתה מחליט להתחתן

...''כל פעם'' ? זה פעם בחיים

.טוב, פעמיים בחיים, אימא

? אבא, אתה לא בא לחתונה שלי

.היינו רוצים לבוא, אבל יש לי שלוש הזמנות לחתום על ספרים

.אי אפשר להרגיז את חנויות הספרים הגדולות

.אם אני אבטל, הם יתקעו אותי במדפים התחתונים. כאלה הם

.כך אומרים כתוביות

!בן. איך אתה מדבר

.אני מצטער, אבל תקשיבי

.אני חי לבד כבר שמונה שנים

.סוף סוף מצאתי מישהי שאני רוצה לחלוק איתה את חיי

.לפחות תפגשו אותה לפני שנתחתן

.אתם תהיו המשפחה שלה

.לדעתי מגיע לה לדעת את זה מראש

.אתה מתנהג בצורה עוינת מאוד

.התלוצצתי

.אני חושבת שאלך לשוחח עם ראש העיר

?ראש העיר כאן

?מה קרה

.שום דבר. הכול בסדר גמור

?איך בפרקטיקה

.מצוין. יש לי מטופלים מעניינים

.מעניינים מאוד. מרתקים, למען האמת