ആദ്യത്തെ 200 വരികൾ.
בהשראת סיפור אמיתי
הגיע הזמן לקום, גבר.
-בסדר, אבא. -קדימה.
אני חושב שכדאי שאני אכין רשימה.
-למתנות ליומולדת שלך? -כן.
אתה יודע שאתה מקבל רק שניים שלושה דברים.
כן, אני יודע, זה רק שאני אוכל לעבור עליה. ולבחור הכי טוב.
טוב. זה נבון. תעשה רשימה.
אתה יודע לאיית כל דבר שאתה חושב עליו?
-אני חושב שכן. -בסדר. זה טוב.
-איך אתה מסתדר פה? -בסדר.
נלך לפארק היום? אחרי המעון?
לא, אני צריך לנסוע לאוקלנד. אולי. נראה.
תן נשיקה.
טוב. נדבר אחר כך.
סליחה.
סליחה...
מתי תנקו את זה?
וה-'ה'? דיברנו על זה.
אושר כותבים ב'א'. אין 'ה' באושר. זה ב'א'.
אני כריס גרדנר.
פגשתי את אבא שלי בפעם הראשונה כשהייתי בן 28.
וקיבלתי החלטה עוד כשהייתי ילד קטן...
שכשלי יהיו ילדים...
הילדים שלי יידעו מי אבא שלהם.
זה חלק מסיפור חיי.
החלק הזה נקרא "לנסוע באוטובוס".
סן פרנסיסקו, 1981
מה זה?
זאת מכונת זמן, נכון?
זה נראה כמו מכונת זמן.
זאת מכונת זמן. קח אותי איתך.
המכונה הזאת...
המכונה הזאת שעל הברכיים שלי?
לבחור הזה יש מכונת זמן.
הוא נוסע בעבר עם המכונה שלו.
זו לא מכונת זמן.
זה סורק צפיפות-עצם נייד.
מכשיר רפואי שאני מוכר לפרנסתי.
אני מודה לך שנתת לי את ההזדמנות לדון בזה איתך.
-אני מאד מעריך את זה. -אנחנו פשוט לא זקוקים לזה.
זה מיותר ויקר.
-אז אולי ברבעון הבא... -תודה.
הוא נותן תמונה קצת יותר מפורטת מקרני רנטגן, ועולה פי שניים.
-היי. -היי, מותק.
-מה קרה? -לא, שום דבר.
אני לא יכול לקחת היום את כריסטופר.
אוי, לא. זה בלתי אפשרי. אני חוזרת למשמרת של 7.
אני יודע. אני חייב להיות באוקלנד.
אני צריכה להביא אותו הביתה, לתת לו לאכול, לרחוץ ולהשכיב אותו,
ולהיות פה בחזרה ב-7?
-כן. -וקיבלנו היום התראה ממס הכנסה.
-מה אתה הולך לעשות עם זה? -זה מה שאני הולך לעשות.
אתם רואים את האוטו הזה? זה עם הסנדל הצהוב החינני?
הוא שלי.
אסור לחנות ליד בתי חולים.
אבל זה מה שקורה כשאתה תמיד בלחץ.
תודה, בכל אופן.
-אולי ברבעון הבא. -יכול להיות.
אני צריך למכור לפחות שני סורקים בחודש, כדי לשלם שכר דירה ולמעון.
ועוד אחד נוסף,
לשלם את כל הדוחות שמתחת למגב שלי.
הבעיה...
שבזמן האחרון לא מכרתי אף אחד.
ממתי אתה לא אוהב מקרוני גבינה?
מ... תמיד.
-מה זה? -מה?
-מה זה? -זאת מתנה לכריסטופר.
-ממי? -סינתיה, מהעבודה שלי.
זה למבוגרים. כריס לא יכול לשחק בזה. היא לא ידעה.
מה עושים עם זה?
צריך שכל הצדדים יהיו באותו צבע.
שילמת למס הכנסה?
לא, אני אצטרך להגיש בקשה לארכה.
-כבר היגשת. -נכון ואני צריך להגיש עוד אחת.
זה 650 דולר. יהיה לי בחודש הבא.
זה אומר שתהיה ריבית, נכון?
-וקנס. -כן. קצת.
תשאירי לי את זה, בסדר? פשוט תרגעי. בסדר?
-תרגעי. -אני חייבת לחזור לעבודה.
בוא נתכונן למיטה. שים את הצלחת בכיור.
לפני זמן מה הוגש בפני דוח לבקשתי,
ביקורת מקפת על מצבנו הכלכלי.
אתם לא תאהבו את זה. אני לא אהבתי את זה...
אבל אנחנו חייבים להתייצב בפני האמת,
ואז לחזור לעבודה כדי לשנות את המצב.
ושלא תהיה לכם שום טעות, אנחנו יכולים לשנות את המצב.
התקציב הפדרלי יצא מכלל שליטה.
ואנחנו צפויים לגרעון גדל והולך, בסך של כמעט 80 מיליארד דולר...
בשנת התקציב הנוכחית שמסתיימת ב-30 בספטמבר.
הגרעון הזה גדול יותר, מן התקציב הפדרלי כולו ב-1957,
וכך גם הריבית, שתגיע כמעט, לסכום של 80 מיליארד דולר...
שנצטרך לשלם השנה על החוב הלאומי.
לפני 20 שנה, ב-1960,
סכום המשכורות ששילם הממשל, עמד על פחות מ-13 מיליארד דולר.
היום, הוא עומד על 75 מיליארד.
במהלך השנים הללו, גדלה האוכלוסיה שלנו, ב-23.3 אחוזים בלבד.
יש לי שתי שאלות אליך.
מה אתה עושה ואיך אתה עושה את זה.
-אני ברוקר. -ברוקר.
צריך ללמוד באוניברסיטה בשביל להיות ברוקר?
לא חייבים. אתה צריך להיות טוב במספרים, וטוב עם אנשים.
-זה הכל. -היי, תשמור על עצמך.
אני ארשה לך לנסוע באוטו שלי בסופ"ש,
-אבל אני חייב אותו בחזרה ביום שני. -תכניס כסף למונה!
אני עדיין זוכר את הרגע הזה.
הם כולם נראו כל כך מאושרים.
למה אני לא יכול להיראות ככה?
אני אשתדל להגיע הביתה עד 6.
רוצה לעבור בסוכנות ברוקרים אחרי העבודה.
-בשביל מה? -אני רוצה להגיש בקשת עבודה.
כן? איזה עבודה?
את יודעת...
כשהייתי ילד, הייתי פותר בשבוע ספר חשבון שלם,
אז אני רוצה לבדוק אם יש להם שם ג'וב בשבילי.
איזה ג'וב?
ברוקר.
-ברוקר? -כן.
לא אסטרונאוט?
אל תדברי אלי ככה, לינדה.
אני הולך לשם לבדוק את זה, ואני אעשה את זה בשעות היום.
עדיף שתעשה את סיורי המכירות שלך.
אני לא צריך שתטיפי לי על סיורי המכירות שלי.
אני עושה שלושה עוד לפני שהמשרדים האלה נפתחים אפילו.
אתה זוכר שצריך לשלם שכ"ד בשבוע הבא?
בטח לא.
אנחנו כבר מפגרים בחודשיים.
בשבוע הבא נהיה חייבים על שלושה חודשים.
אני עובדת משמרות כפולות כבר 4 חודשים.
תמכור מה שאתה מחוייב בחוזה. ותוציא אותנו מהעסק הזה.
לינדה, זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות.
זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות בשביל המשפחה שלי.
בשבילך ובשביל כריסטופר.
מה קורה לך?
לינדה.
לינדה!
דין וויטר ריינולדס מחלקת משאבי אנוש
דין וויטר ריינולדס תכנית להנחיית מתלמדים
ההרשמה עכשיו
החלק הזה של חיי נקרא "להתנהג כמו אידיוט".
אני יכול לבקש ממך טובה?
אני יכול להשאיר את זה אצלך? משהו כמו חמש דקות?
יש לי פגישה פה בפנים,
ואני לא רוצה להיראות שלוך.
קחי דולר ואני אתן לך עוד אחד כשאני אחזור.
בסדר? אין לזה ערך. את לא יכולה למכור את זה.
אפילו אני לא מצליח למכור את זה, וזאת העבודה שלי.
-כריס? טים ברופי, משאבי-אנוש. -נעים מאד.
-בוא איתי. -כן, אדוני.
בוא נמצא לך טופס הרשמה להתלמדות שלנו.
אני חושש שיותר מזה לא נוכל לעשות למענך. אחנו רק שלוחה.
ג'יי טוויסטל יושב במשרד הראשי, הוא אחראי על המחלקה של וויטר.
ואני רק במשרד הזה.
כמו שאתה רואה, יש לנו המון בקשות, כך ש...
כן, בדרך כלל יש לי דף עם קורות-חיים, אבל אני לא מצליח למצוא אותו.
אני מאד מודה לך.
אני חייב ללכת.
אני אחזור עם זה.
-תודה. -בסדר.
להשאיר את הסורק שלי עם איזו היפית. למה עשיתי את זה?
סליחה.
כמו שאמרתי, החלק הזה בחיים שלי, נקרא "להתנהג כמו אידיוט."
היי, אל תזוזי! אל תזוזי! תישארי...
לא!
לא! תעצרו את ה... תעצרו את הרכבת!
לתכנית התקבלו רק 20 איש כל חצי שנה.
ורק אחד מהם יקבל הצעת עבודה.
בטופס שלוש שורות ריקות אחרי "בי"ס תיכון" להשכלה גבוהה יותר.
אני לא הייתי צריך כל כך הרבה שורות.
תנסה להרדם. נורא מאוחר.
מדובר בפאזל שגודלו 7.5 ס"מ מכל צד,
שעשוי מצבעים רבים אותם אתה מסובב,
בניסיון להגיע לצבע אחד בכל צד.
הקוביה הקטנה הזו היא המתנה הלוהטת של 1981.
אל תצפו לפצח את זה בקלות,
למרות שאנחנו פגשנו מרצה למתמטיקה מאונ' סן פרנסיסקו,
שפיצח את הקוביה שלו ב-30 דקות.
אני הצלחתי להגיע עד כאן.
וכמו שאתם רואים, יש לי עוד דרך ארוכה.
כאן ג'ים פינרי מדווח לקיי.ג'יי.אס.אף. בריצ'מונד.
תתעורר.
תאכל.
-ביי, אמא. -ביי, מותק.
-תחזור בלי זה, בבקשה. -כן, זה מה שאני מתכנן.
אז בואי תגידי לו שלום, כי אני אחזור בלעדיו.
שלום וברוך שפטרנו.
ממש מיותר ה"ברוך שפטרנו".
ביי, אמא.
ביי.
אושר כותבים ב'א'.
-זה שם תואר? -לא. זה שם עצם,
אבל זה לא מאויית נכון.
-ו"זיין" מאויית נכון? -כן. זה מאויית נכון.
אבל זה לא חלק מהסיסמה. אז את זה אתה לא אמור ללמוד.
זאת מילה של מבוגרים, שמביעה כעס ודברים אחרים.
-אבל אל תשתמש בה, בסדר? -בסדר.
מה כתוב על התיק שלך?
זה הכינוי שלי.
אנחנו בוחרים כינויים.
-ומה כתוב שם? -טורבו.
No comments yet. Be the first to leave one.