Aladdin

"אלאדין"

הפקת כתוביות: אולפני אלרום

"אני בא מארץ רחוקה,

"שם נודדות שיירות הגמלים.

"ארץ מישורית ורחבת ידיים, שחם בה כפליים.

"קצת ברברית, אבל אין כמו בבית,

"רוח קדים ממזרח, והשמש מסוף מערב,

"וחולות עד קצה העין.

"בואו נא, אם תרצו, על שטיח קפצו

"ונמריא אל לילות ערב.

"לילות ערב

"כמו הימים,

"לעתים די קרובות הם חמים עד מאוד.

"אבל בהחלט נפלאים."

"לילות ערב תחת ירח ערבי.

"מי שלא ייזהר, ייפול ברשתם חיש מהר,

"שם בדיונות, בין החולות."

סלאם וערב טוב לך, ידידי הנכבד.

התקרב מעט.

קצת קרוב מדי.

ברוך הבא לאגרבה.

עיר המסתורין.

עיר קסומה.

הסחורה המשובחת ביותר בצד הזה של הירדן.

ראה. גם נרגילה, גם קומקום לקפה, וגם מכין צ'יפס.

בלתי שביר.

נשבר.

ראה את זה. מעולם לא ראיתי אחד שלם.

"קופסאות ים המלח" הנודעות. הקשב.

עדיין שמיש.

חכה, אל תלך.

אני רואה שאתה מתעניין רק בחפצים נדירים במיוחד.

חושבני, אם כן, שתבוא על שכרך.

אל תלך שולל אחר החזות הפשוטה.

"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו."

זו אינה מנורה רגילה. היא שינתה את חייו של איש צעיר,

איש צעיר, שבדומה למנורה, היה בו יותר משנגלה לעין.

יהלום בלתי מלוטש.

תחפוץ לשמוע את הסיפור? הוא נפתח בלילה אפל.

כשאדם אפל רקם בלבו מזימה אפלה.

איחרת.

אלפי התנצלויות, אדוני ארך האפיים.

הבאת אותה? -נאלצתי לשסף כמה גרונות.

אך השגתי אותה.

האוצר.

אל דאגה, ידידי העוקצני.

תקבל את מה שמגיע לך. -מה שמגיע לך.

מהר, בעקבות השובל.

מהר יותר.

סוף סוף, לאחר שנים כה רבות.

מערת הקסמים. -מערת הקסמים.

בחיי אללה.

כעת, זכור. הבא אליי את המנורה.

שאר האוצר שלך הוא, אך המנורה - שלי.

המנורה.

בחיי, איפה מצאת את הטמבל הזה?

מי מפריע את מנוחתי?

אני הוא. גאזים.

גנב פשוט.

דע. אדם אחד בלבד רשאי להיכנס.

אדם שמעלותיו חבויות עמוק בקרבו. יהלום בלתי מלוטש.

למה אתה מחכה? קדימה, היכנס.

צא ומצא את היהלום הבלתי מלוטש...

אני לא מאמין. אני פשוט לא מאמין.

בחיים לא נשיג את המנורה הטיפשית הזאת. תשכח מזה.

תראה אותי. אני עצבני כל כך שאני משיר נוצות.

סבלנות, יאגו.

מסתבר שגאזים לא היה האדם הראוי.

איזו הפתעה...

אני תכף חוטף התקף לב, ומת מרוב הפתעה.

מה נעשה? יש לנו בעיה גדולה.

כן.

אדם אחד בלבד רשאי להיכנס.

עליי למצוא אותו, את היהלום הבלתי מלוטש.

עצור, גנב!

אכרות את שתי ידיך, עכברוש עלוב.

כל זה בגלל כיכר לחם?

הנה הוא. -לא תתחמק בקלות.

אתה חושב שזה היה קל?

שניכם, לשם. ואתה, אחריי. נמצא אותו.

בוקר טוב, גבירותיי. -התחלנו להסתבך בצרות מוקדם היום.

מה, אלאדין?

צרות? מה פתאום? רק אם יתפסו אותי.

תפסתי אותר. -אבי בצרות.

והפעם...

תזמון מושלם, אבו. כרגיל,

קדימה, נסתלק מכאן.

"צעד אחד לפני התור ללחם.

"כפסע מלהב החרב.

"אני גונב, רק מה שאיני יכול לקנות.

"כלומר, הכול.

"זינוק אחד לפני אנשי החוק.

"זה הכול, וזה די מסוכן.

"לחבר'ה האלה לא אכפת שאני תפרן."

פרחח. -חתול אשפתות.

נבל. -מגיע לך.

"רק חטיף קטן לדרך, ידידיי.

"טלטלו בכוח, הוא ייפול ודי.

"הבנתי את הרמז, אני בחור מציאותי.

"אתה חברי היחיד, אבו. -מיו

"עצוב שאלאדין לתחתית הגיע.

"אחוזי הפשיעה עלו במפתיע.

"הייתי מאשימה את ההורים, אלא שהוא יתום.

"גונב כדי לאכול, אוכל כדי לחיות.

אסביר לך פעם כשיהיה לי זמן.

"צעד אחד לפני השוטר המצוי, כפסע לפני התהום.

"בפעם הבאה אשתמש בשם בדוי. -הנה הוא.

"צעד אחד לפני השומר הקרוב, זינוק אחד מעל העדר.

"אני חושב שאצא לטיול ברחוב."

עצור, גנב. -ונדל,

אבו. -איזה סקנדל!

. ווי "לא בחיפזון, חביב

"הוא די מתוק בעיניי.

"גונב כדי לאכול, אוכל כדי לחיות.

"אחרת היינו מסתדרים בחברות." -טעות.

תפסו אותו.

יש לו פגיון.

מטומטמים. גם לנו יש פגיונות.

"צעד אחד לפני שעטת הפרסות. איני מתכוון לוותר.

"תעלול אחד לפני האסון, הם זריזים, אך אני מהיר יותר.

"זהו זה, מלאכתי כאן הסתיימה, אחלו לי נחיתה נעימה.

"כעת עליי לקפוץ!"

"כרים המטורף. זבל בהמות במבצע"

וכעת, אפנדי נכבד, נסעד את לבנו.

וכעת, אפנדי נכבד, נסעד את לבנו.

קחו. אל תתביישו.

הו, לא.

הוא ודאי בדרכו לארמון.

מחזר נוסף שמבקש את ידה של הנסיכה.

סורו מדרכי, פרחחים מזוהמים.

לו הייתי עשיר כמוך, הייתי רוכש לי דרך ארץ.

אלמד אותך מהי דרך ארץ.

הבט, אבו. לא בכל יום רואים חמור רוכב על סוס.

שתוק, כלב חסר ערך.

נולדת ברחוב ותמות ברחוב.

ורק הפרעושים יתאבלו עליך.

אני לא מצורע. ואין לי פרעושים.

בוא, אבו. נלך הביתה.

"פרחח, כלב מצורע.

"אני לא קונה את ההגדרה.

"לו רק יתבוננו בי מקרוב,

"האם יראו רק ילד רחוב?

"לא ולא.

"הם יגלו...

"שיש בי הרבה יותר מכך."

יום יבוא, אבו, והדברים ישתנו.

נהיה עשירים, נגור בארמון, וכל בעיותינו ייפתרו.

מעולם לא עלבו בי כך. -הנסיך אחמד...

אתה כבר עוזב?

בהצלחה עם החתונה.

בהצלחה עם החתונה.

יסמין...

יסמין!

יסמין!

תיפח רוחי, ראג'ה.

זו הסיבה שהנסיך אחמד ברח מכאן כל עוד רוחו בו.

אבא. ראג'ה פשוט השתעשע אתו. נכון, ראג'ה?

פשוט השתעשעת עם הנסיך המגונדר והעסוק בעצמו.

יקירתי, את חייבת להפסיק לפסול את כל המחזרים.

החוק קובע שעלייך להינשא לנסיך עד יום הולדתך הבא.

החוק שגוי. -נותרו לך רק עוד שלושה ימים.

אבא, אני שונאת לפעול מתוך כפייה.

אם אתחתן בכלל, אני רוצה להתחתן מאהבה.

יסמין, זה לא רק החוק.

אני לא אחיה לנצח ו...

אני רוצה להיות בטוח שיהיה מי שידאג לך.

מי שיטפל בך. -אנא, נסה להבין.

מעולם לא עשיתי דבר בעצמי. מעולם לא היו לי חברים אמתיים.

מלבדך, ראג'ה.

מעולם לא יצאתי מחוץ לחומות הארמון.

אבל, יסמין, את נסיכה.

אולי אני כבר לא רוצה להיות נסיכה.

ישמרנו אללה מבנות כאלו.

אינני יודע כיצד נעשתה כזאת. אמה לא הייתה בררנית כמוה.

ג'אפר, יועצי הנאמן.

אני זקוק נואשות לעצתך הנבונה.

חיי הם קודש לשירותך, מלכי.

זו פרשת המחזרים. יסמין מסרבת לבחור לה בעל.

אני אובד עצות. -אובד עצות.

קחי קרקר, פולי יפתי.

הוד מלכותו יודע את הדרך ללבן של חיות מטופשות.

ובכן, ייתכן שאוכל לרקוח פתרון לבעיה כבדת משקל זו.

אם מישהו יכול לעזור, זה אתה.

אך לשם כך אזדקק ליהלום הכחול הקסום.

הטבעת שלי?

אך היא נכס משפחתי עתיק יומין. -היא חיונית למציאת מחזר.

אל דאגה. הכול יבוא על מקומו בשלום.

הכול יבוא על מקומו בשלום.

היהלום.

הנה, ג'אפר. כל מה שאתה צריך.

אתה רב חסד, שליטי.

וכעת רוץ לדרכך לשחק בצעצועיך.

זה יהיה נחמד.

אני לא יכול לעמוד בכך יותר.

אם אצטרך לאכול עוד קרקר עבש אחד...

הירגע, יאגו.

בקרוב אהיה אני הסולטאן, ולא השוטה רפה השכל הזה.

ואז אני אתקע קרקרים במורד גרונו.

אני מצטערת, ראג'ה.

אך איני יכולה להישאר כאן ולהניח לאחרים לנהל את חיי.