ആദ്യത്തെ 200 വരികൾ.
בלו קינטו, דרום מזרח ברזיל
- אתה החוקר? -כן.
תודה לאל שבאת.
מי האחראי כאן?
האב אלמידה היה.
תראה! כמה הוכחות אתה צריך?
האם הפסל הוצא מהכנסייה מאיזו סיבה?
לא. הפסל רק התחיל לבכות ביום שהאב אלמידה נפטר.
היום בו היונים שבו.
תושבי הכפר אהבו את אלמידה.
דמעות האם הם הדם של ישו.
אני מציע שתפנה את הכנסייה אני צרך להזיז את הפסל.
להרים אותו? כן.
האב אלמידה לעולם לא היה מסכים לכך.
גבירתי? זה הקמע הפרטי של האב אלמידה...
- לא, גבירתי, את באמת לא צריכה לקנות את זה. - לא, זה מוצא חן בעיניי... כמה זה?
את לא יכולה לעשות את זה! את גונבת מהמתים!
מריה הקדושה, מלאת חינה האל איתך,
מבורכת את בין הנשים ומבורך...
לא בתולה, אני
כי חטאתי
מכרתי את נישמתי
בעבור מין ותענוגות
לך תיקרא לכומר
ותאמר לו שמריה
כבר לא ילדה
יורד גשם של אבנים
יורד גשם של
מהעונג
של ההתכחשות שלך
אני מזעיקה
מהמרת על אמיתות
אני כה מעלה מטה
ומזדקנת
לא בחן
מה קרה למריה?
מה קרה למריה?
מה קרה למריה?
מה קרה למריה?
מה קרה ל...
אני ארק על רצפות
ואסתמם עוד
אשרוף כל חשבון
אשתכר מאהבה
אלבש קרוב לכלום...
הי, פרנקי, מתוקה!
בואי נלך. אני גמורה.
את עייפה מידי ללכת הביתה איתי?
אני עייפה, לא מתה.
אהיה לא זהירה
אעשה סצנות
ו לעולם לא אדבר
על מה שהיה
אקעקע את פני
לא אאפיר
אהיה מלכת ריקודים
אני מזדקנת לא בחן
אני כה מעלה מטה
ואני אוהבת מה שאסור
הייתי אבודה
עכשיו אני רואה
ועכשיו אני מזדקנת לא בחן
הו, אמא שלום.
איך את עושה את זה? איך ידעת שזו אני?
יש לך את הצילצול הכי עקשני שאני מכירה.
רק רציתי לומר שלום כשאני קרובה לטלפון. מה שלומך?
איפה את?
בלו קינטו, ליד ריו.
אמא, חכי רגע, יש לי עוד שיחה.
הלו?
הגיע הזמן, איפה היית, מותק?
אני שונאת כשאתה פשוט עוזב יכולת להגיד להתראות.
למה?
"למה?" תשכח מזה.
תראה, יש את אמא שלי בקו השני. אני אראה אותך בערב.
בסדר, נתראה אחר כך.
אמא? הי, חזרתי. אז איך את התרשמת מריו?
- היה נחמד. קיבלת את החבילה שלי? - כן קיבלתי אותה אתמול.
- מה את חושבת? פתחת אותה כבר? -חכי רגע אני מחליפה טלפון.
מה את חושבת? היה לך זמן להסתכל על הכל?
אני פותחת אותה עכשיו.
-כרטיסי ברכה יפים. לא?
-מברשת נחמדה. -ראיתי את האשה שמכינה אותה.
-כובע קטן -בוודאי לבובה קטנה.
-מדליון? -למעשה זה קמע.
איפה קיבלת את זה? -הכפר הקטן הזה...
-בלו קינט. לא ידעתי שהלכת לשם.
עשיתי טיולון קטן. המתנות, את אוהבת אותן?
כל כך שמחתי שדיברנו. אני הולכת לטיול.
לא נדבר בערך חודש. אני צריכה לרוץ.
תהני. אני אוהבת אותך אני שמחה שהתקשרת, אמא. ביי.
-אני יכולה לקבל שתי חסות בבקשה? דל שומן -קבלתי.
-רק אחת. אני בסדר. סנדביץ בייקון וביצים, גם.
לדרך. מה קורה? את לא אוכלתהיום?
הקאתי הבוקר מהריח לש התה.
מאחרת?
-כמעט שבוע. -שבוע?
אני לא יודעת. כמה ימים. מרגישה מוזר.
את כל כך דרמתית.
אני חושבת שאת משגעת את עצמך סתם.
אני מרגישה כאילו הלב שלי ירד לחיות בבטן שלי.
בסדר, זה לא טראומטי!
-מה אם אני יולדת? -עם סטיבן?
מה אם אני מביאה מישהו לעולם הזה?
נו, מה אם? ישל לך אופציות.
אני לא רוצה לחשוב על זה. זה עושה אותי מדוכאת.
בואי ניקח את הישבנים העייפים שלנו לעבודה כי אנחנו מאחרות.
את תמיד מאחרת. שום דבר לא חדש.
שמיים, יפיוף! אתה מחפש לבלות?
מאוד נדיב מצידך, אבל לא, תודה.
נו בוא! תהנה קצת! תהיה גבר!
אין בעייה!
ניתן לך הנחת וותיקן!
הוותיקן
-האב אנדרו קירנן, ברוך שובך. -קרדינל האוסמן.
אלו מעניינות. מה הטריק?
למען האמת, אני לא יודע.
הם בטח הרוויחו הון ממנה.
מה...מה זה היה?
צילום אינפרא אדום של הדמעות. הפסל בטמפרטורת החדר.
אבל הדמעות נראות לבנות כי...
-כי הן חמות. -דמעות חמות?
כן.
דוח המעבדה והבדיקה שלי מאמתים שהדם הוא לא רק חם, גם... אנושי.
אני יודע מה אתה חושב, אבל עם כל הכבוד, דניאל,
זה לא זיוף. זו אבן מוצקה. אין הסבר מדעי.
אנדרו, נשלחת לברזיל
לחקור את הופעתה של הבתולה מיריים בצידו של בניין.
כן, אבל בסאן פאולו שמעתי על הפסל, אז חקרתי.
-ו? -ו...מה?
- הפנים של הבתולה מיריים? - זה כתם חלודה
שנגרם על ידי מי גשם שיורדים מתחת לקירות הצדדיים.
שגורם לאשלייה אופטית של התגלות אישה.
טוב. אז נראה את העניין כסגור.
לאב דריו יש את משימתך הבאה.
קיוויתי שאולי תוכל לשלוחאותי חזרה לבלו קינטו.
למה?
כי אני צריך לעשות עוד בדיקות על הפסל.
השארת את הפסל בבלו קינטו?
כן. הלכתי לקחת אותו חזרה,
אבל כשראיתי את ההשפעה על האנשים...
הוא הפך לאבן הפינה של אמונתם.
אנדרו, אבן הפינה של אמונתם היא הכנסייה,
לא פסל בוכה.
אתה מייצג את הכנסייה הקטולית
ואת הפרשנות לרצונות הקדושים.
כן, אני מודע לכך, דניאל, אבל כמדען אני בוחן את העובדות.
והעובדות הן שהפסל הזה בוכה דמעות של דם.
אם זה המקרה, אתה יודע את המדיניות.
הפסל מובא לוותיקן. אנחנו מבצעים בדיקות מומחים.
בדיקות גאולוגיות, הנדסיות ורפואיות.
בחנו 50 או 60 פסלים בוכים ב12 חודשים האחרונים.
לאף אחד מהם אין...
כן, אני מודע לכך, אבל רציתי שאתה תדע את דעתי.
אני חושב שזה שונה.
אני לא ארשה שתחזור לברזיל.
אנחנו נשלח גאולוג, ואם ימצא כנכון, נביא את הפסל לבדיקות.
האב דריו, תשיג לי את כל המידע הנחוץ על הכנסייה ב פלו קינטו.
תודה לך, אנדרו.
תודה לך.
מעולם לא ראיתי אותו כך.
הבעייה של אנדרו היא שהוא לא החליט אם הוא מדען או כומר.
פרנקי, את תשגעי את עצמך.
לא.
אם את מודאגת מהריון, בואי נלך לקנות ערכת בדיקה בחנות.
- תני לזה כמה ימים. -את בטוחה?
-אני בסדר. תפסיקי להיות אמא שלי! -בסדר,חברה. אני אתקשר אלייך מאוחר יותר.
או קיי, ביי. תנהגי בזהירות.
-מאחרת? -בערך כמו שבוע.
-את תמיד מאחרת. אין חדש. מה אם אני מביאה בן אדם
-לעולם הזה? פרנקי, יש לך רעיונות.
אחות, מה קורה? אני לא מבינה.
-תזוזי מהדרך! -פרנקי את יכולה לשמוע אותי?
אני כאן איתך.
בואי נלך!
למה יש כל כך הרבה דם?
תביאו לי מפסק מייד.
בסדר, CBC, אלקטוליטים, UA, בדיקת רעלים.
תשיגו לי דופק, סטטי!
-תשיגו לי סריקת רעלים ו מצב CT. דופק לא סדיר.
לחץ דם מחוץ למפה. 195 על 120.
-בואו נשנה מיקום. -איפה העירוי?
אני מכריז את זה. מצב כחול. תשיגו כפפות. תשיגו ג'ל.
או קיי, מוכנים?
-קחו את הכפפות. -בסדר, לפנות.
חום ולחץ דם חזרו לנורמה.
-מי אתה? -אני דר' רסטון.
-את יודעת את שמך? -מה קרה?
-איפה אני? -את בחדר מיון.
מצאו אותך ללא הכרה. את זוכרת משהו?
לא.
ישו!
אני יכול לקבל עוד עזרה כאן? אנחנו צריכים ארבע על ארבע.
יש לנו פתח עמוק כאן. הו אלוהים, זה חדר את זה.
גברת, את לא יכולה להכנס לשם.
דוקטור, אני רק צריכה לדעת מה...
היא תהייה בסדר. שבי בבקשה. תודה.
אלה פצעי חדירה שנגרמו על ידי עצם חד.
כואב לך?
לא. זה לא מוזר?
No comments yet. Be the first to leave one.