Ang unang 200 linya.
~ הכתוביות הובאו ע"י SubSource ~
- ההפרדה -
היא תחזור, אני בטוחה.
היא לא תישאר הרבה זמן, אנחנו צריכים להיות מוכנים.
תקשיבו, אתן שומעות את זה?
למעלה.
היא מנסה למסור לנו הודעה.
תבואי איתי, סקרלט?
אנחנו צריכות להיות בשקט, כדי לא להבהיל אותה.
אני נשבע, יש אנשים שמדברים איתי על זה.
אתה צוחק? זה מטורף. -זאת אומרת...
אני מאוהבת בדמויות האלה,
הן מפורטות כל כך.
את יודעת, סמנתה, השראה מגיעה ממקומות מוזרים.
לפעמים שיר של צ'וסר, לפעמים ד"ר סוס.
ברצינות. -לא,
ברור שהושקעה בזה הרבה עבודה.
לא הייתי יכולה ליצור משהו כזה.
אין לי דמיון, כנראה.
אני מוכרח לדבר בכנות, אני לא זוכר שציירתי חצי מהם.
בטח הייתי מסטול. -זה מטורף.
אני חושב שזה מחזיק מעמד, את יודעת. -לא, לגמרי.
זה מעולה.
לאן נעלמת? לאן היא נעלמה, סקרלט?
ג'ן?
אני חושבת שהיא בסדר.
בדרך כלל... -היא הייתה בוכה. -כן, אם משהו לא בסדר,
היא צורחת.
בכנות, זה היה סיוט מוחלט.
החוזים היו גרועים
והיינו במשרד עד עכשיו.
לא, אני יודעת.
סליחה, רק רגע.
ג'ף, למה כתוב התראה אחרונה על חשבון החשמל?
חשבתי שטיפלת בזה.
אניח למחלקה המשפטית לטפל בזה.
כן, חזרתי הביתה.
אמא. -ג'ני.
אלוהים אדירים.
היא אמורה להתכונן ללכת לישון עכשיו.
מה היא עשתה בעליית הגג? -היא אוהבת להיות שם.
את רוצה לקחת... -זה לא חשוב.
אנסה לעצור את הדימום בראש של הבת שלנו. -אביא את...
תרטיבי את זה, אני... הנה.
את רוצה... אני...
הנה ערכת העזרה הראשונה. -תודה, סמנתה.
אמיצה, אמיצה, אמיצה.
אני עושה את זה, אני עושה את זה.
מגי, אני מצטערת, אני אשמה. -כן, בעצם.
ג'ף עובד לכאורה,
אבל אני משלמת לך לשמור על ג'ני.
בואו נירגע, בבקשה. תודה.
למה אין פלסטרים בערכת העזרה הראשונה?
מה אתה עושה בדיוק כל היום?
לא נעשה את זה שוב, מגי. -לא, אני רוצה לדעת,
כי אני יודעת שאתה אמור לעבוד,
אבל אני לא רואה את העבודה. -יופי. -אתה מצייר בכלל?
מה אני עושה כל היום?
אני מבלה זמן עם הבת שלנו. -באמת?
שנשארת ערה עד מאוחר בכל ערב בתקווה שאמא שלה תחזור הביתה
לפני עשר ערב אחד השבוע ותדבר איתה.
אתה חושב שלא הרג אותי להתחיל לעבוד אצל אבא שלי?
הייתי שמחה להיות איתך בבית, להמציא סיפורים,
אבל אני לא יכולה. זה מה שאני מקריבה בכל יום.
אבל אתה יודע מה? זה בסדר, השלמתי עם זה.
אתה לא מיוחד, בסדר? אתה רק מובטל.
אני חושבת שאלך הביתה.
נתראה מחר, אלא אם אתם צריכים שאשאר.
לא, נלך לבית החולים, בסדר? בואי.
מגי.
כמעט שכחת את זה.
אתה לא בא.
על מה את מדברת? אנחנו לוקחים את ג'ני לבית חולים.
ג'ף, אני לוקחת אותה.
למה את מתכוונת?
שלום, ג'ף.
מסמכי הגירושים הוגשו ללא עוררין משני הצדדים.
מגי, כל הנכסים על שמך.
את לא מבקשת מזונות או מזונות ילדים,
אבל את מבקשת משמורת מלאה.
תוכלי להסביר למה את חשה שזה הכרחי?
כי הוא לא מסוגל להיות מבוגר, זאת הסיבה.
נהיה ידידותיים, כולנו כאן מאותה הסיבה,
אנחנו רוצים את הטוב ביותר לילדה.
בכל קנה מידה שעולה על הדעת, להרחיק אותה ממנו ככל האפשר.
את לא צריכה להתנגד או משהו?
זה לא בית משפט, מר ואהן, זאת שיחה.
אני רוצה להגיד שאני לא חושב שזה הוגן
שהיא מקבלת נציג יקר ומרושע רק כי זה אבא שלה.
ואני לא חושב שזה הוגן
שאני צריך לדאוג שהנכדה שלי תפתח את הראש
בכל פעם שאמא שלה בעבודה.
גברת ואהן מאמינה שבעלה לשעבר
מסכן את הרווחה הגופנית של הילדה שלהם.
רשלנות פושעת, בפשטות.
זאת הייתה תאונה. אני לא מסכן את הביטחון של הבת שלנו.
מגי, באמת. -מגי טוענת שאתה לא מועסק
מאז עבודתך בתאטרון בובות לפני שלוש שנים כמעט.
לא תאטרון בובות, זה רציני. -זה היה רציני.
אתה נאחז בעבר, ג'פרי.
כבר שנתיים. -זאת הייתה סדרת קומיקס מצליחה.
הוא יצר אותה עם הבת שלי כשהוא גר בבית שלה.
עשינו ממנה פיילוט.
התכוונו להוציא צעצועים.
כן, הוא הרס את העסקה כי... -כי רצו לקחת את העולם שלנו
ולשים אותו במחשב, בגרפיקה ממוחשבת, לא הסכמתי לזה.
היו בינינו חילוקי דעות יצירתיים.
הוא לא מסוגל לשלם את המשכנתה שלו,
ודאי שלא לספק בית הולם לילדה.
למה את עושה את זה? למה את מנסה להרוס לי את החיים?
אני לא הורסת לך את החיים, ג'ף, אני...
לעזאזל.
אני יודעת שאתה אוהב את ג'ני,
זה לא העניין, זה פשוט מעשי.
יש לי כסף לטפל בה, לך לא.
סוף הסיפור.
מה זה?
קלף היציאה מהכלא שלך.
אתה יכול להשתמש בזה להתחיל חיים חדשים.
זה מה שאתה רוצה.
זה לא מה שאני רוצה.
הייתי באמצע יום מטורף. -כמה מטורף? -כן.
ההסדר הוגן בהחלט.
לא, אני מבין את זה, אבל מה הסיכויים שלי?
כמה התיאור שלך שהם הציגו היה לא הוגן?
את יודעת, אני לא יכול לעבוד במשרד.
ניסיתי את זה, זה פשוט... -אולי זה לטובה.
אבא. -מה את עושה, מפלצת קטנה? בואי הנה.
את נהנית עם סבא בבית הגדול שלו
עם כל האידיוטים בווסטצ'סטר?
אין מגרשי משחקים בשום מקום, רק גולף.
מי צריך גולף כשיש בובות?
זה ייגמר בקרוב? -בואי, מותק.
כן, כמובן, זה לא נורא. הנה.
בואי נלך.
את רוצה לבלות בסוף השבוע? -קבענו לך ביקור מחר.
מחר יום רביעי, זה קרוב ביומיים מסוף השבוע,
חדשות מצוינות.
תשמעי, בואי נחזור לבית שלנו, נכין ארוחת ערב,
ואת ואני נפתור בעצמנו את עניין המשמורת.
זה לא הבית שלנו. זה הבית שלי
שאתה גר בו בינתיים.
אני צריך לסדר את הזווית,
כדי שתראי את האמא היפה שלך
ואת האבא היפה פחות שלך
ואת התינוקת הישנה.
התינוקת ישנה הרבה שעות. -ישנה הרבה שעות.
ברצף. -כן.
זה מעולה.
כן, איזו ילדה טובה.
מה אנחנו עושים כאן?
נעשה ניסוי חברתי.
ג'ני.
זה אלוהים.
בבקשה, תחזרי לעריסה שלך.
תראה, היא עושה את זה.
יפה מאוד.
אנחנו מחוץ לחדר של ג'ני.
הדלת נפתחת ומה זה?
את יכולה לקרוא את זה? כתוב כאן משפחת גריזלי.
היא בחוץ.
הוצאת את הלהטוטנית, היא לקחה אותה.
תראה את הנעליים שלה.
יש לה נעליים מגניבות. -כן.
התינוקת אוהבת את סקרלט? -כן.
התינוקת אוהבת את אמא? -כן. -כן.
התינוקת אוהבת את אבא? -כן. -כן.
התינוקת אוהבת את אבא.
התינוקת אוהבת את אמא.
התינוקת אוהבת את סקרלט.
במקרה הטוב מצפה לך מאבק משפטי ארוך ויקר.
שיכאיב לכולם. -שוקו חם לנסיכה בעיטה בתחת.
יכאיב לך, יכאיב לבת שלך. -הנסיכה בעיטה בתחת.
הנסיכה בעיטה בתחת. -סליחה. ג'ן, מה אומרים?
תודה. -תקשיב לי. -כן, כן.
אני כמעט בטוחה שהיא תקבל משמורת מלאה,
אבל אם תיאבק בזה, אתה עלול לאבד הכול,
גם זכויות ביקור אצל הבת שלך.
תחתום על החוזה ותסכים להסדר. -כן, כן, אני מבין, בסדר.
תתקשר אליי אם תצטרך לדבר על זה. -אני מציירת ציפור.
בסדר? -מריון, ג'ני מציירת ציפור, אני צריך לסיים.
אני מצייר את הנסיכה בעיטה בתחת.
למה הפסקת?
נכון כשמציירים ציור,
רואים אותו בראש, איך הוא יהיה?
לפעמים עושים טעות, אבל זה לא משנה.
פשוט מתקנים את זה.
ולפעמים עושים הרבה טעויות
וכשמסתכלים עליו, הכול הרוס
ומבינים שזה רק בזבוז של דיו.
ג'ף ואהן. -כן. -לעזאזל.
סליחה.
זה קונור, מהקולג'.
לא זיהיתי אותך עם השפם. -כן, אני יודע,
אני נראה כמו אחד מהאחים דובי.
מה שלומך? -נפלא.
הקמתי חברה לקומיקס בשנה שעברה.
סטאן גאן קנה אותה. -לא יכול להיות.
כן, אני איל הון עכשיו.
ואתה? מה קורה?
No comments yet. Be the first to leave one.