Still Up

16:58 -

אתה בסדר?

כן, מצטער. אני רק משחרר לחץ.

את יודעת מה קורה לי כשאני משתמש באפליקציית ניווט.

כן.

את יודעת כמה תביעות ביטוח בעקבות תאונות שקשורות לאפליקציות ניווט

אני רואה בכל שנה בעבודה שלי?

המון. כן, כמעט רבע מהמדינה עברה תאונה כזו.

אני מצטער, בלי דיבורים על עבודה.

החופשה הזו היא למען המשפחה.

אני שמחה מאוד שאנחנו עושים את זה. רק שלושתנו.

רק שלושתנו?

פשוט... כשאמרת שזו חופשה משפחתית, אני...

אנחנו כאן! הגענו!

- היי! - היי.

הזמנת את ההורים שלך.

אני מצטער. זו לא בעיה, נכון?

לא. לא, אל תדבר שטויות. לא, זה בסדר. לא, זה נהדר.

יופי. ודג'ים!

התאספו!

- יש! כן! - יש!

- הנה הכוכבת. - הנה היא. תגידי שלום.

- שלום. - היי, ליסה!

היא בסדר? היא נראית חולה קצת.

היי, ודג'ים, ודג'יות.

ברוך שובכם לערוץ שלי.

אני מארק ודג'.

היום מצטרפים אליי אורח מיוחד מאוד.

לא.

שמו ראסל. רשמית הוא אבי החורג,

אבל מבחינתי הוא פשוט אבא.

והוא מגוחך לגמרי!

היי, מעריצי וג'י, איך מתהלך?

"מתהלך". לא ידעתי שהוא יגיד את זה. הוא משוגע לגמרי.

- שני אלה... - כן.

כמו שני ילדים.

- הם מסתדרים מעולה, מה? - כן, זה תמיד היה כך.

כשהוא היה בחטיבה,

המורה של מארק שאל אותו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול.

מה את חושבת שהוא אמר?

- יוסיין בולט? - אב חורג.

באמת? מה, בגיל תשע?

אני יודעת.

היום נפתח את הקולמן מדווד...

- כן. - אייר פרמייר... אתה יכול לעזור לי?

- זה כבד. - אוהל אייר פרמייר.

אנחנו נקים אותו בהמשך ונספר לכם גם על...

קצת יותר גבוה, מותק.

השירותים הניידים 20 ליטר של סאנשיין.

והתראת ספוילר, הם מקסימים.

אני לא יכול לחכות.

זכינו בפיס, מה? מבחינת בחורים.

אנחנו מוכנים להתניע.

אנחנו דומות כל כך, את ואני.

באמת?

הוא משוגע על פופי. כאילו שהיה אבא שלה באמת.

כן, פופי אוהבת אותו מאוד.

כלומר, זה מה שהוא, לא?

לא?

כן.

יפה מצד מארק ומצדך להזמין אותנו להצטרף.

כן, בשמחה.

כשמארק היה ילד נהגנו לצאת למחנאות בצרפת.

מקום יפהפה.

לנגדוק-רוסיון.

פופי הייתה מתה על זה.

תציעי לו. הוא ישמח.

כן. אולי בשנה הבאה.

לנגדוק-רוסיון. קדימה, נסי להגיד את זה.

- לונגדו... - לונגדוק.

- לונגדוק. - לא, לא. לונגדוק.

אני בטוחה שהוא יבין אותי,

- לא? - אוי, בחייך.

אם שווה לעשות משהו, שווה לעשות אותו כמו שצריך.

- נעשה את זה בשלבים, בסדר? - בסדר. כן, כן. קדימה.

- לונג. - לונג.

לא, תקשיבי. לונג.

- לונג. - בדיוק.

עכשיו, נג.

נג.

- נג. - נג.

תקשיבי. תקשיבי. נג. נג.

- נג. נג. - נג. כן. טוב.

עכשיו דוק. דוק.

- דוק. - את רואה? ידעתי שאת מסוגלת.

- בסדר, עכשיו רוסיון. כן. - את יודעת מה?

אקח את זה כי אני צריכה לעשות פיפי.

טוב, מותק. אנחנו צריכים שמישהו ישתמש בזה

- כדי שאוכל לדבר על זה בסרטון הבא שלי. - לא, מותק.

בחייך. אני רק צריך קצת מידע. האם זה נוח?

- לא, מותק, תפסיק. לא! - האם זה מתמלא מהר מדי

- ונוגע ב... את יודעת? - דוחה. לא, וג'י.

יופי של ניפוח.

מי אני?

אלוהים אדירים, באמת ישנת?

לא הייתי בטוחה שתענה.

חשבתי שאולי אתה עוד כועס עליי.

על מה?

על זה שלא סיפרתי לך על הקטע עם קלואי.

כן. שכחתי מזה.

אני מצטערת באמת.

כן, אני יודע. אני יודע שאת מצטערת.

מה השעה עכשיו?

קצת אחרי 21:00.

- בלילה? - כן.

- זה טוב. זה אומר שהוא עזב. - מי עזב?

הבנאי. בעל הבית משפץ את חדר האמבטיה סוף כל סוף

אז היה כאן בחור ששמו ריק, ראלף, רון, משהו כזה.

הוא הגיע הבוקר ב-07:00. זה היה נורא.

את יודעת שאני לא יכול לתקשר עם גברים אמיתיים,

במיוחד כאלה שיודעים להשתמש בכלי עבודה.

צפית במשחק אמש?

כן. לא... לא הייתי מפספס אותו.

כן. ארסנל שיחקו מעולה, מה?

כן.

הם בחורים נהדרים.

ריחמתי על סלאח.

- כן, מה? - אין מצב שזה היה נבדל.

נבדל? לא.

כן, הוא לא נגע בנבדל. לא התקרב אליו בכלל.

- לא צפית במשחק, מה? - לא, אני מצטער.

ענפי ספורט עם מגע מפחידים אותי, אז...

אני רק...

אז עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד.

שתיתי בקבוק סירופ לשיעול

ונרדמתי עד שהוא הלך הביתה.

זה היה יום מבוזבז, מה?

אפשר להגיד. אם מדברים על יום מבוזבז, איך במחנאות?

אני נהנית מאוד.

איך זה היה? אמין?

בכלל לא, לא.

אם את לא אוהבת מחנאות, למה הסכמת ללכת?

כי וג'י בעניין.

חשבתי שיהיה נחמד שנבלה שלושתנו יחד.

אבל וג'י הזמין את אימא ואבא שלו.

איך אימא ואבא של וג'י?

האב החורג נחמד. מעניין.

כן? והאם?

כריסטין מקסימה.

היא חיובית ביותר.

היא פשוט אדם נחמד מאוד

ואני שונאת אותה למוות.

זה אומר שאני אדם רע?

שמעי, אמרתי לך בעבר, את טינופת. אנשים יודעים את זה.

- מה זה היה? - מה היה מה?

זה נשמע כמו צעדים.

- אלוהים אדירים. זה כמו בסרט ההוא. - זה לא מצמצם את האפשרויות.

שלום. שלום, יש שם מישהו?

- מה זה? - אני לא יודעת. אני לא רואה שום דבר.

- אלוהים אדירים. - מה?

אלוהים אדירים, יש כאן המון פרות.

פרות?

פרות תוקפות?

לא, מה פתאום?

בעצם, אני לא יודע. חכי רגע, תני לי לבדוק.

"האם פרות תוקפות?" בסדר.

כן, הן תוקפות. והן גם הורגות.

מה?

דני? דני!

דני!

- איאלץ לחזור אלייך. - לא, אל תנתק!

לא, דני, זה ממש מפחי...

הלו.

"פעם אחת לפני הרבה שנים התאהבתי

עכשיו אני רק מתפרק

איני יכול לעשות דבר ליקוי לב מלא..."

- שלום. - הכול טוב, חבר?

אז אתה עוד כאן?

כן, החלטתי להמשיך.

לנסות לסיים הכול במכה... אלא אם כן זו בעיה.

האמת היא שאני...

כן, אריחים מקסימים.

יש כאלה גם בחדר האמבטיה שלי.

העזר שכנגדי בוחר בהם.

טעם נפלא תמיד.

בכל אופן, זה לא ייקח לי עוד הרבה זמן.

טוב.

אתה רוצה כוס תה?

כן. נפלא, תודה.

שלום, אדון פר.

ליס?

- את בסדר? - בסדר.

אז ממי את מתחמקת?

מאף אחד, פסיכי שמוך, רק רציתי רגע.

עם הפרות?

כן.

כן, הפרות פשוט הופיעו.

כמו כל מיני אנשים בסוף השבוע הזה.

אוי, ליס, אני... אני מצטער, לא חשבתי על זה בכלל.

לא מפריע לך שהם כאן, נכון?

אני הרי לא יכול לבקש מהם לעזוב.

לא, ברור שזו לא בעיה.

אני מתה על ראסל.

וגם על כריסטין.

אני רק... רק חשבתי שנבלה קצת זמן איכות יחד.

אנחנו עוד יכולים לעשות זאת. מה דעתך שאזמין שולחן בפאב שחלפנו על פניו?

למחר בערב. רק שלושתנו.

- באמת? - כן, בטח.

אימא ואבא ישמחו לשבת בשולחן אחר.

כן. בסדר. כן. זה נשמע טוב.