نخستین 200 خط.
- הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים -
- כנפיים -
בכנות, אני לא יודע אם זה יעניין מישהו.
למה לא?
כי אנשים חושבים שאנחנו משוגעים.
הם מניחים שאנחנו סתם חבורת משוגעים שמחפשים תשומת לב.
אבל אני לא רואה את עצמי ככה.
אני לא משוגע. בכלל לא.
בגיל 20 הפכתי לאלוף העולם בבי-אם-אקס
ותמיד אהבתי ספורט אתגרי.
עשיתי הרבה דברים מטורפים, אבל…
אני חושב שאני אדם…
שקול.
אחראי.
אז?
איפה להתחיל?
עם צ'אנה.
הכול התחיל איתו.
- ריינברינגן, נורווגיה -
לא!
לצ'אנה הייתה אנרגיה טהורה. עוצמה טהורה.
הוא היה אחד שייסע לנורווגיה לבד.
זין! -כדי לקפוץ.
וכדי לצעוד שני קילומטרים בהרים עם שוקה שבורה.
היי!
היי!
הרגל שלי שבורה!
אתה בסדר? -לא.
הרגל שלי שבורה.
אני צריך עזרה.
שנזעיק מסוק? -מה?
מסוק. -לא.
שום הליקופטר.
תזעיקו אמבולנס.
בבקשה. מסוק זה יקר מדי. תשכח מזה.
הוא היה מדהים. הוא היה…
הוא היה זה שהכיר בין כולנו.
דריו, קרלוס ואני ממדריד ואלוורו וסנטי מברצלונה.
יום אחד, צ'אנה התקשר ואמר, "חבר'ה, דיברתי עם הקטלאנים.
"הם מתאמנים עם חליפות כנפיים בהרי הפירנאים כבר חודשים.
"ביקשתי שיבואו ויראו לנו."
זה היה יום ההולדת שלי
וחשבתי שזו הזדמנות טובה לנסות משהו חדש.
היא כל כך דקה. -זה ניילון קל מאוד.
אני מוותרת, אלוורו. אישאר עם המצנח הרגיל.
זה לא אותו דבר. החליפה מאריכה את זמן הנפילה.
הכנפיים מתנפחות ומרימות אותך.
בסדר, ואיך פותחים את המצנח? -אותו הדבר.
ההבדל היחיד הוא שהרתמה נמצאת בפנים.
צריך לנסות, לא?
צ'אנה, אם אתה תקפוץ, כולנו נקפוץ.
זה יעיף לכם את הראש. -בשביל זה אנחנו כאן.
מוכנים? -כן.
כן!
קרליטוס.
אלווריטו, מאחוריך!
תיהנו!
מטורף!
קרלוס!
אנחנו עפים!
קרליטוס, איך הולך?
ענק!
מטורף!
זה אדיר!
מדהים!
מטורף!
זה ממכר, לא? -זה ענק!
"יום הולדת שמח
"יום הולדת שמח
"יום הולדת לקרלוס
"יום הולדת שמח"
קדימה, תביע משאלה. -קדימה.
יופי, קרליטוס!
קפיצה נעימה!
אם פונים חזק מדי, מאבדים מהירות. -לא, אני שולט במהירות.
אתה לא יודע מה המהירות.
תראו אותו. עף בקושי יום אחד וכבר חושב שהוא מומחה.
הוא כזה מעצבן.
רגע. אני רוצה להגיד משהו לפני שאשכח.
קרליטוס, בגיל 35 מתחילים לסבול ממשבר קיומי.
בסדר? תיזהר.
ואני רוצה לומר לך שכשאנשים אומרים לי
שספורט אתגרי זה לעשירים מפונקים, אני תמיד מספר להם על קרלוס.
הוא תמיד חי בשביל הרגע ועושה מה שבא לו.
בדיוק כמוך, אבא.
בחייך, לי יש שלוש מסעדות.
אומנם הן מסעדות פועלים, אבל בכל זאת, אני איש עסקים.
כמו ארמנדו, שירש מועדון פלמנקו. -אימא שלי ירשה.
בסדר. או דריו, שמוכר ספרי בישול.
איזה ממזר.
אבל קרלוס תמיד התפרנס מטיפוס על הרים.
כשפגשתי אותו לפני חמש שנים, קינאתי בטירוף.
אין מצב. -אבל חשבתי,
"נראה כמה זמן התרמילאי הקטן הזה יחזיק מעמד
"עד שימצא נותן חסות.
"נראה מה יקרה כשהוא ירצה לקנות בית או יצטרך לשלם משכנתה."
לא. טוב לי לגור בשכירות.
"טוב לי בשכירות." אתה הגיבור שלי.
נסעת להימלאיה כדי לטפס 8,000 מטר, ליוסמיטי כדי לטפס על אל קפיטן,
לגרינלנד… ותמיד עם תיק הגב הקטן שלך,
ובלי שתהיה לך עבודה אמיתית! -בחייך!
היי, אני בן 35, לא בן 50.
אתה ענק, קרליטוס! -אבל מה שאני רוצה לומר, קרלוס…
תמשיך ככה, אחי.
אל תשתנה לעולם.
ולעולם אל תזכה בפרס עובד החודש.
יפה מאוד.
בסדר? -איזה אלוף.
לא, אני אומר לך. בבוא הזמן, אתה תתחיל להרגיש את הלחץ.
זה יקרה. אבל תישאר חזק, קרליטוס
תישאר חזק.
קרליטוס, אל תאבד את הניצוץ שבך.
אל תאבד אותו.
מה שהכי מרתק אותי במסיב טרנגו זה שהוא מתנשא מעל רכס גרניט טהור.
הוא נמצא בין שני קרחונים, הטרנגו במערב
והדונגה במזרח.
לטפס שם, זה…
זה מדהים.
ובמיוחד
על "הצוק חסר השם".
אבל אם מזג האוויר גרוע…
ניסיתי לטפס עליו לפני כמה שנים
ונאלצנו לרדת.
היינו רק 700 מטרים מהפסגה.
מה הגובה שלו? -6,239 מטרים.
ג'ו בראון טיפס עליו לראשונה ב־1976,
ויש בו תשעה מסלולים שמובילים פסגה.
והמסלול האהוב עליי הוא…
המסלול הסלובני.
כן.
הוא בצד הדרום־מערבי. הסדקים שבו הכי נקיים, והותקנו בו חבלי טיפוס.
סינגלמן עדיין מחזיק בשיא?
טוב… סינגלמן ופטריס.
היו שניים. אוסטרלים.
הם עשו קפיצת בסיס מגובה 5,955 מטרים.
הקפיצה הכי גבוהה עד היום. הנפילה האנכית הארוכה ביותר בעולם.
- "הצוק חסר השם" קרלוס סוארס -
סליחה, קרלוס, יש לך רגע? שמי מרים מונטניאנה.
נעים מאוד. -את מטפסת מקצועית?
לא, אני ביולוגית.
אבל אני אוהבת לטפס, ונרשמתי להרצאה הזאת כבר לפני שלושה חודשים.
יש לך דקה?
טוב, אני… -אני לא איזו מעריצה משוגעת.
זה בקשר למשהו רציני.
משהו רציני?
משלחת למסיב טרנגו, כדי לשבור את השיא של האוסטרלים.
כל המידע כאן.
תקציבים, נסיעות, נותני חסות פוטנציאליים, ציוד טכני
וחברת הפקות טלוויזיה שתממן את המשלחת.
הם רוצים לצלם סרט תיעודי.
הם רוצים חמישה מטפסים, כדי שתהיה יותר אינטראקציה.
אין חמישה אנשים שיכולים לטפס על הצוק הזה ולקפוץ ממנו.
לא כולם חייבים לקפוץ. אני לא מתכוונת לקפוץ.
את?
זו המאה ה־21. לא ישתתפו רק גברים.
אני לא חושב שאת מבינה. ההר הזה הוא לא בדיחה.
אם אתם מנסים לעשות מזה הצגה… -לא. על מה אתה מדבר? זה לא ככה.
אני מטפסת מגיל 17.
טיפסתי על הסיירה דה מדריד, הפיקוס, הגרדוס,
מסלולים ברמות 6 ו־7.
בת כמה את? -וגם טיפסתי בהרי האלפים.
הצוק חסר השם קשה יותר מכל ההרים האלה.
תנסה אותי.
- יציאת חירום -
הבעלים הוא חבר שלי. הוא נתן לי מפתח כדי שאוכל להתאמן.
אלה מסלולים ברמות 6 ו־7.
אפילו 8.
כמה מטפסות כבר הבאת לכאן?
אף אחת.
ברצינות.
אז המפיק הוא בן זוג של חברה שלך?
כן.
אבל הוא אוהב ספורט
ועם כל השטויות שהוא מפיק, אמרתי לו,
"למה שלא תצלם משהו בסגנון נשיונל ג'יאוגרפיק?"
ככה אמרת לו? -כן.
אני אוהבת להיות בתנועה, אתה מבין? -כן.
היית צריכה ללמוד משהו אחר.
ביולוגיה נשמע לי כמו לשבת כל היום ולבהות לתוך מיקרוסקופ.
אולי בגלל זה אני מטפסת.
זהירות!
יש לך אחיזה טובה מצד שמאל.
תדרכי עליה. -תירגע.
תירגע.
את בדרך למסלול ברמה 8 א'.
אני יודעת.
יפה מאוד!
אם אתה רוצה לאתגר אותי, תזדקק להר אמיתי.
באמת אמרתי את זה?
לא. אין מצב. אני לא כזאת. זה לא ייתכן.
כן. היא אמרה את זה.
ואני חשבתי, "אם היא רוצה הר אמיתי,
"ניתן לה הר אמיתי."
אם מסוק יוריד אותי על הפסגה, אני אהיה מרוצה.
זה מסלול טיפוס מדהים, צ'אנה. נתאמן הרבה.
תקשיב, קרליטוס. -מה?
אתה לא מארגן את כל זה כדי להשכיב את הידידה שלך, נכון?
על מה אתה מדבר? -לא?
אנחנו מכירים כבר שנים. כמה אני מדבר על הצוק חסר השם?
נכון, ואתה רוצה לטפס עליו דווקא עכשיו, עם כל מה שקורה.
No comments yet. Be the first to leave one.