نخستین 200 خط.
- NETFLIX מציגה -
אתם מכירים את זה שקורה משהו שמשנה את חייכם לנצח?
משהו שאינכם יכולים להבין או להתכונן אליו.
יש תחושה כמו בכל אחר צהריים רגיל כשאתם נרגעים עם משקה,
אבל פתאום אתם מרגישים ניצוץ.
עיניכם פוגשות עיניים של מישהו אחר, ופתאום
אתם מרגישים את פעימות ליבכם, העצבים והפרפרים בבטן מתחילים…
פתאום אתם מרגישים כאילו חייכם היו מסע שהוביל אתכם לרגע הזה.
כאילו היקום והגורל לפתע עובדים יחד.
ופתאום…
אתם לא מזהים את עצמכם, ולא יכולים לתאר במילים את מה שקורה.
אבל בכל זאת, אתם כאן.
הכול נראה כל כך מדהים…
עד שאתם שוכבים איתו בסגנון הטיטאניק ברכב.
ולרגע אתם שוכחים שהייתם נשואים כבר 15 שנים
ושהבעל שלכם יושב לידכם.
אבל אז אתם מסתכלים עליו
ומבינים שהוא מפשיט את חברה שלכם בעזרת העיניים.
שהוא מרגיש בדיוק כמוכם.
ובמקום לקנא, אתם מוצאים את עצמכם נהנים מזה.
אז אתם מרשים לתחושה הזאת להשתלט על גופכם
ועל מוחכם
כי לא משנה כמה תנסו,
אינכם יכולים להתנגד יותר.
ולפתע, אתם מסתכלים סביבכם ושואלים את עצמכם,
"מה לעזאזל עובר לי בראש?"
שאמזוג לך? -כן.
טוב, זה בדיוק הרגע
שבו חלק מהאנשים מחליטים לבלות את הלילה הראשון שלהם
במועדון שלי.
את תאהבי את בן דוד שלי. הוא בלתי צפוי לגמרי!
זה יכול להתחיל בבירה בבוקר
ולהסתיים בבנידורם.
זה הוא?
בן דוד!
המלון שלך קרוב לפה. -בסדר.
מה נשמע? שלום.
שלום.
שיט!
תעני לטלפון.
הטלפון, ליאנה. הוא מצלצל.
כן?
ליאנה, הטבעת לא אצלי. -אלבה?
כן? -ליאנה!
טבעת האירוסין שלי. היא לא אצלי!
בטח איבדתי אותה אמש, אבל…
איפה היינו?
רוצה שארקוד בשבילך?
תראה את התחת הזה.
- סוואפצ'ט -
מה אתה מעדיף? פיצה…
או נקניקיה?
שלום. -מה נשמע?
את נראית טוב, כלבה. -גם את.
לחוץ? לא, נכון? -לא, אני מחרבן מפחד.
למה? -היא שמה לב למשהו.
לא, בחייך. זה ימצא חן בעיניה. -כן.
תיזהר שזה לא ייראה מבוים. -לא.
שלא יתפלק לך, אחרת נידפק. -אני יודע.
כן? -כן.
תכניס את זה למגירה.
מה זה? -כדורים.
בשביל מה? -לאחר כך…
על מה אתם מתלחששים? אני רעבה.
מה קורה? אנחנו באים.
ראית איך הן ביחד?
הלילה, כולנו נזדיין.
כן! -קדימה.
תודה.
הגענו.
לחוצה? -מחרבנת מפחד.
גם אני.
תקשיבי, אהובה… -מה?
תקשיבי לי.
אם זה לא מתאים לך, אפשר ללכת.
אנחנו צריכים להיות בטוחים.
את בטוחה? -אני בטוחה מאוד.
מה המקום הזה? -אין לי מושג.
באינטרנט כתוב שזה מועדון פרטי.
"מועדון גן עדן." היינו פה?
אני לא זוכרת כלום. -גם אני לא.
- מועדון גן עדן -
שלום. -שלום.
ברוכים הבאים למועדון גן עדן.
זו הפעם הראשונה שלכם?
כן. באנו כדי לנסות. -כן.
אנחנו נרגשים לנסות. -מעולה, זו הגישה הנכונה.
עדיין קצת מוקדם, אז המקום עוד לא מלא.
ככה יותר טוב, אפשר ככה להיכנס לזה בהדרגה.
הדבר הכי חשוב הוא להשאיר את הרגשות בבית.
כמובן. -אתם באים לפה ליהנות.
"ליהנות."
אערוך לכם סיור.
כן? -בסדר.
ערב טוב. המעיל שלך? -שלום, כן.
תודה.
זה אזור הבר, מקום מצוין להתחיל בו.
זה המקום הכי טוב במועדון בשביל לפגוש אנשים
ולבדוק האם יש פה זוג שאתם אוהבים.
אבל תעשו זאת לאט לאט.
אתם לא צריכים לעשות משהו שאינכם רוצים.
ואם אנחנו אוהבים זוג כלשהו?
הדרך הכי קלה היא לגשת אליהם,
לשוחח ולשתות איתם.
ואם הם לא ימצאו חן בעינינו? -אז לא זה לא.
זה הכלל היחיד במועדון.
עושים פה גם אורגיות?
מה? -בכל יום.
"בכל יום"? -כן.
בכל יום, מותק?
כן, זה מה ששמעתי.
יש לי פרפרים בבטן בטירוף.
מה יש שם?
מדרגות אל המרתף.
אתם לא רוצים שאחשוף את כל הסודות, נכון?
תודה.
אלוהים, מותק.
פאקו, אל תירדם. -תתעורר.
אני בא.
פשוט… -הוא גאה מאוד.
הוא אדם שגאה מאוד בעבודתו.
כדאי להיזהר ממנו.
מותק.
אתם יודעים מה המשקה הזה מזכיר לי?
מה? -את…
היום שבו עשינו טיול מחנאות. -זה היה לפני יותר מ-20 שנים.
זוכרים את המחנה שאני וקלאודיה הדרכנו בו?
אז הייתה עוד מדריכה בשם גבריאלה, נכון?
היא הייתה מוולנסיה והיא תמיד הכינה קוקטייל ולנסיאני.
בכל אופן, לילה אחד חזרנו שיכורים מסדנה שהיא ארגנה.
הגענו אל האוהל,
פתחנו אותו,
ומצאנו אותה עירומה לגמרי בשק השינה שלנו.
והיא אמרה, "אוי, אוי."
מה היא אמרה, יקירי?
ואז היא אמרה, "אני באוהל הלא נכון."
כן, אבל בזמן שהיא ממששת את הציץ שלה.
באמת? -לא, היא לא מיששה את הציץ שלה.
היא מיששה את הציץ שלה. ראיתי את זה. ככה…
איך זה שלא שמענו על זה קודם?
ומה קרה?
טוב, הסכמנו. -בחייך.
התכוונתי שהסכמנו איתה שהיא באוהל הלא נכון.
ו…? -והיא הלכה.
היינו כל כך צעירים,
בכלל לא עלה בדעתנו שהיא רוצה שנעשה משהו.
אלברטו, ברצינות, אתה מאכזב אותי. -מצטער.
איך נתת להזדמנות כזאת לחמוק?
אתה רואה? אסור לעשות דברים כאלה.
מה?
לא יודעת מה היית עושה.
שאזכיר לך את הטיול בסוף שנת הלימודים?
הוא לא סמך על כמה בחורות מקסיקניות כי הוא חשב שהן יחטפו אותו.
לא…
טוב, תקשיבו, זה פאקו של העבר.
עכשיו פאקו נמצא במקום אחר. לחיים.
לחיי גבריאלה, ולחיי ההזדמנויות שאסור לפספס.
קדימה.
גבריאלה הזו הייתה חכמה, נכון?
שניכם הייתם שווים בטירוף. טוב, עדיין.
את השווה מבינינו, מרתה.
כמובן, מותק. את חתיכה! כוסית!
וגם את, קלאודיה. גם את.
מה אתה עושה?
הפרחת לי נשיקה? -לא יודע, ברח לי.
אני תוהה לעצמי…
מה הייתם עושים אילו גבריאלה הייתה מופיעה עכשיו?
נכון. -מה הייתם עושים?
שאלה טובה, מה את היית עושה?
לדעתי היא התגנבה לאוהל בגלל המוניטין של אלברטו.
או שלך, קלאודיה.
איזה מוניטין יש לאלברטו? -מוניטין רציני, מותק…
מה עוד? -האגדה נכונה.
לא, רגע אחד.
ידעתי שאלברטו היה קצת…
אבל באמת? אגדה? -לא, תקשיב.
לא סתם אגדה, אגדה ענקית. -לא, הם מגזימים.
פאקו, אין פה הרבה ג'ין. בחייך.
בבקשה. -יופי.
תמזוג כמות רצינית.
פבלו, תראה, זה ג'ון. הוא מסידני.
היי, ג'ון.
וזה הנס.
הודיתי לבת דודה שלי.
העניין עם היריד הזה היה די פתאומי ו…
אני מקווה שהחדר לטעמך. זה החדר הכי גדול.
זה? -כן.
ומה, פבלו? מה עוד?
מה עם ניו יורק? דירה מדהימה? בסגנון לופט?
כן, לא רעה.
אבל אני חושב לעבור דירה.
נמאס לי מהשכנים שלי. -זקנות בלות שמתלוננות על כל דבר?
היי, בת דודה שלך מדברת איתך.
לא. סטודנטים שכל היום חוגגים.
לעזאזל.
צעירים בימינו לא מכבדים מבוגרים.
תצטרף אליהם, אתה אוהב מסיבות. -פעם אהבתי, אבל עכשיו…
לאנשים יש עבודות. כשהם מגיעים הביתה, הם רק רוצים לישון.
אתה רק רוצה לישון?
אתה יכול כבר להוריד את זה.
No comments yet. Be the first to leave one.