Life After Life

כמובן, הדברים האלה מעולם לא קרו.

לא בחיים האלה.

ארג!

בחיים האלה יש תינוק חדש.

ג'ימי.

אחיו, טדי, ישן.

וגם פמלה.

אורסולה מנסה לא לישון.

החלומות שלה הם...

..מאתגרים.

מה את עושה ערה?

לא מצליחה לישון.

עוד סיוטים?

בואי הנה.

את יודעת, רק לאנשים מיוחדים מאוד יש דמיון חזק.

את מעניינת במיוחד.

זה קצת נטל, אבל ככה צריך לחשוב על זה.

אני חושבת שאני חולמת על מוות...

..כי כבר מתתי.

הרבה פעמים.

אני מבטיחה לך, לא מתת.

בהחלט הייתי שמה לב.

אין ממה לפחד.

איך היה בלונדון? איך היו החברים שלך?

משעמם.

אני רוצה שאורסולה תראה פסיכיאטר. למה לעזאזל את אומרת את זה?

את כבר שכנעת אותי לא לעשות את זה פעם, כש היא דחפה את ברידג'ט במדרגות.

את לא משכנעת אותי שוב.

משהו לא בסדר איתה.

היא קצת מופנמת, זה הכל. וזה לא דבר רע.

היא תמיד במצב רוח ירוד ויש לה את החלומות הנוראיים האלה.

אנחנו לא יכולים להניח שזה פשוט יעבור. היא תתבגר מספיק מהר

ואנחנו צריכים שהיא תהיה שפויה בנפשה כשהיא תעבור בעולם.

אל לנו לשכוח ש גברים חסרי מצפון אורבים,

מוכנים לנצל נשים

שלא מכוונות את הראש שלהן נכון.

איך בכלל נמצא פסיכיאטר?

מייג'ור שוקרוס בכפר ממליץ על בחור בלונדון.

כמה מאנשיו חזרו עם עצבים רעים מאוד.

הוא הזכיר לי זאת אגב.

כפי ששמעתי, זה היה שוקרוס שחזר הביתה

עם מקרה קשה של עצבים.

אני רק רוצה שהיא תהיה מאושרת.

הפסיכיאטר שהומלץ היה בלונדון.

הוחלט שאורסולה יכולה להיות מורדת על הרכבת על ידי אמה

ולהיפגש בקצה השני על ידי דודתה, אייזי,

למרות שגם סילבי וגם יו הטילו ספק שאייזי

הייתה אמינה מספיק כדי להיות אחראית על ילדה.

סילבי לא אהבה את אייזי, למרות שהיא סבלה אותה למען יו.

אל תדברי עם אף אחד, במיוחד לא עם גברים.

אם אייזי לא מחכה לך ברציף,

את חוזרת ישר הביתה, את מבינה?

אייזי הצליחה להשיג עבודה

לכתוב טור שבועי לעיתון.

היא כתבה תחת שם העט דלפין פוקס

וקראה לטור הרפתקאות של רווקה מודרנית.

אורסולה!

זה לא מרגש?

שתי גברות לבד בלונדון. מה נעשה?

אילו הרפתקאות מצפות?

את חייבת לקחת אותי ישר לרופא.

שמח.

כל כך מרגש.

ריפוי בדיבור זה הדבר הנכון, את יודעת.

אולי אל תזכירי לאביך שהבאתי את המכונית.

נראה שיש לו מעט מאוד ביטחון ביכולות שלי,

למרות שהצלחתי לנהוג אמבולנס לאורך כל המלחמה,

ללא תקלה, במדינה אחרת, ולא פחות.

כמובן, הסיבה האמיתית שהוא לא אוהב אותי נוהגת

היא המפלצת הקטנה בעלת העיניים הירוקות. אני צודקת?

מה?

אה, הוא מקנא. הוא רוצה מכונית בעצמו.

אמא שלך לא תרשה זאת. אני צודקת?

אני לא יודעת.

תשובה פוליטית מאוד.

אני שמחה שהוטל עליי האחריות הכבדה

להסיע אותך מ-א' ל-ב'.

אני יודעת שאמא שלך מחשיבה אותי למשוגעת, רעה ומסוכנת

להכיר, אבל חשבתי שנוכל להיות חברים מיוחדים. מה דעתך?

פמלה קצת משעממת, כל הטניס והרכיבה על אופניים.

לא פלא שיש לה קרסוליים כל כך חסונים...

אאאארג!

תחתכו! תחתכו!

התינוקת כמעט מתה.

אלוהים רצה אותה בחזרה.

ארג!

אאארג!

אורסולה?

אני חושבת שמה שאנחנו אומרים, אייזי... ממ. ..זה שאנחנו מעדיפים

שלא תתייחסי לילדים שלנו בטור שלך.

הם לא הילדים שלך. למען השם.

הם ילדים דמיוניים שהמצאתי

בדמותי כדלפין פוקס,

מחברת "הרפתקאות של רווקה מודרנית".

הטור פופולרי מאוד, דרך אגב. מאוד.

אל תכתבי אפילו על הילדים הדמיוניים שלי.

פמלה, מה את עושה עם הרגליים שלך?

זו הדרך לעצב את הקרסול, לפי הרווקה המודרנית.

הרווקה המודרנית אינה אדם שממנו מישהו

עם שפיות דעת כלשהי ייקח עצה. כל כך שמחה שבאת.

חוץ מזה, את צעירה מדי לקרסוליים מעוצבים.

אני כמעט באותו גיל שהיית כשנישאת לאבא.

ילדים, היכנסו פנימה לתה, טוב?

אייזי, סילבי ואני תהינו אם אולי תוכלי לעשות לנו טובה קטנה?

אורסולה צריכה לקחת נסיעה שבועית ללונדון.

חשבנו שאם נשים אותה על הרכבת, אולי תיקחי אותה

ותמסרי אותה לד"ר קלט ברחוב הארלי.

מה קרה לבת המסכנה? חולה?

היא בסדר.

קרסוליים יפים.

מה עוד אתה רואה בה? סילבי מודאגת מאורסולה.

נראה שהיא חושבת ש...

אני לא יודע איך להסביר את זה ואני לא באמת יכול,

אבל שהיא הייתה כאן פעם.

היא סובלת מכמות יוצאת דופן של דז'ה וו.

חוזה עתידות!

אה, אנחנו צריכים להקים לה קרוואן צועני.

כדור בדולח, קלפי טארוט.

הממ.

אז מי זה ד"ר קלט? הוא פסיכיאטר, נכון?

כנראה שהוא עזר להרבה גברים אחרי המלחמה.

אה.

איך שמעת עליו?

היית מטופלת? לא.

חבר הפנה אותנו אליו.

בטח ראית דברים נוראיים בצרפת, יו.

אני יודע שראיתי.

אני מעדיף להתמקד בנרקיסים.

אישית...

...חשבתי שאורסולה צריכה לראות פסיכיאטר

מאז שהיא דחפה את המשרתת במורד המדרגות.

אתה... אתה חושב שאנחנו צריכים להזכיר את זה שקרה?

זה מוזר.

מרגש, אבל מוזר.

מכפלות מכנסיים משוחררות?

מה זה אומר? היא טיפשה.

זה יהיה נס אם היא תגיע לרכבת של הילד.

היא תשכח מזה. היא תצא לטייל.

אתה יודע למה באמת שולחים אותה ללונדון?

הם רוצים שרופא יסתכל לה בראש?

הם הבינו שהיא לא יציבה. על מה אתה מדבר?

שמעתי שיחה.

היא לא לא יציבה. היא קצת דואגת.

ואז מה? יש אנשים שנולדים ככה.

וזה מעיד על אינטליגנציה רבה.

יש לי השערה לגבי אורסולה.

אתה זוכר שהיא נולדה לא נועדה לכדור הארץ הזה.

החבל היה כרוך סביב צווארה כמו נחש.

השערתי היא שאורסולה היא לפחות חלקית מעולם הרוחות.

הא! איך אתה מסביר את זה שהיא דחפה אותי במדרגות

כדי להציל אותי מהשפעת?

זו הייתה תירוץ ממולח למזימה,

ואני אסביר את שטויותיך כעת.

שטויות איריות.

יש לה חושים מחודדים

ואין רופא בעולם שיכול להעלים זאת בקסם.

אורסולה!

נראה שיש לו מעט מאוד ביטחון ביכולותיי,

למרות שהצלחתי לנהוג באמבולנס במהלך המלחמה,

ללא תקלה, במדינה זרה, ולא פחות.

חכה רגע.

עצבני? אני בסדר.

אופס.

אז...

..שמעתי שניסית להרוג את המשרתת שלך.

תה?

אני לא רוסייה.

הרחק מכך. אני ממידסטון.

ביקרתי בסנט פטרסבורג לפני המהפכה.

כשדיברתי עם אמא שלך בטלפון,

היא אמרה לי שלעתים קרובות את חולמת שאת גוססת.

היא אמרה לי שפעם התייעצת איתה

שאמרת שהיית כאן קודם.

האם זה נכון?

את חושבת שהיית כאן קודם?

לפעמים אני חושבת כך.

תה?

את רואה, אני זוכר שאמרת "תה?" אליי קודם.

בדיוק כך.

כן, אמרתי את זה בשבוע שעבר.

אה.

כמובן.

שלג?

כן.

מעניין.

הכל מוכר איכשהו...

..לא משנה איפה אני או מה אני עושה.

בפנים, יש לי פחד נורא...

..כל הזמן.

חושך פנימי?

מנקודת מבט מדעית, אולי החלק במוח שלך

שאחראי על הזיכרון יש בו פגם קטן.

בעיה נוירולוגית

שגורמת לך לחשוב שאתה חוזר על חוויות.

אז אני לא באמת גוסס ונולד מחדש.

אין לי מושג.

אולי יש תקלה נוירולוגית במוח שלך

שגורמת לך להאמין שהיית כאן קודם.

אולי היית כאן קודם והחלומות שלך הם זיכרונות

וזכרונות - נבואות.