De første 200 linjer.
90% מהשוטרים...
עברו את כל הקריירה שלהם מבלי שירו אפילו ירייה אחת באקדח שלהם.
באותו יום, היו בערך 1500 קרבות ירי.
אנחנו מחומשים באקדחים
החבר'ה האלה יורים בתתי-מקלע אוטומטיים
רובים מסןג AK-47 אוטומטיים...
זה נשק מיוחד שעוצב ללחימה במלחמות
חימוש שיוצר באיכות גבוהה ותוכנן כך...
שיחדור את השריון ופשוט יהרוג את המטרה.
התשמשו בזה לשוד בבנק...
ואז אתה עושה משהו שאף אחד באמריקה לא עשה זאת לפני זה.
יש סכנות בכל מקום - ברחוב...
ברכב שלך...
אפילו השכן שלך.
קדימה. שתה, שתה, שתה, שתה!!!
כן...? - המוזיקה.
אלוהים, אולי תנמיכו קצת את המוזיקה? אמממ, בסדר.
את בסדר? - כן...
עזוב אותם, בחייך.
אוווו!
תדליק את חזרה, בן אדם!
מה הם אמרו?
כלום.
- מה כ"כ מצחיק? - החיים שלנו.
ובכן, ג'ים, קלי, התחזית, מספקת לנו
שמש נעימה עם טמפרטורות לעונה.
תצפו לגובה של 22 מעלות עד אמצע היום.
אלוהים, תעזור לי לזכור יש כ"כ הרבה דרכים ורק אמת אחת.
תעזור לי לעשות את הדבר הנכון שם בחוץ.
קום כבר, לארי.
או, שיט.
שיט, מה השעה עכשיו?
- קדימה, קדימה, זאת שעת הבוקר! - תעשה קפה.
לא להאמין.
אתה מכיר אחד מהם?
כן, דיוויס. הוא היה איש טוב.
הלכנו ביחד לאקדמיה.
- אז, אתה הולך לשלוח את המיסים האלה היום? - כן.
- ואתה לא שוכח לבקש מהם חזרה - לקחת מהם קבלה, כן.
המממ...
תזהר.
אבא שלי היה הגיבור שלי ואגדה במשטרת לוס אנג'לס (LAPD)
הוא מת בניידת שלו בגלל התקפת-לב.
הוא היה, אמ... הוא בן 62 באותו זמן.
כל מה שרציתי זה להיות בדיוק כמוהו.
ואבא שלי היה גאה הוא אהב את זה שנכנסתי לימ"מ.
הולכת להליכה? רוצה לבוא להליכה?
ילד טוב. בוא.
בוא נלך.
תראה, אנחנו הימ"מ. הם מטפלים בנשקים מיוחדים וטקטיקות.
ואנחנו מגיבים לכל סיטואציה.
שוטרים רגילים, אתה יודע...
אין להם את האמצעים או את המיומנות לטפל בזה.
- משטרה, נכנסנו! - לפתוח ת'דלת!
מפה?
- תפסתי מיקום! - תראה לי את הידיים שלך!
- רד על הרצפה! - תשאר איתי, דוני.
רד למטה, עכשיו, למטה!
- אתה, תשכב! תשכב! - תשכב, עכשיו!
זרוק את הנשק שלך! אני צריך טריילר!
יש לי פה רובים! יש לי פה רובים!
- חפה עליו! חרא! - דוני, בוא לפה מיד!
איפה לעזאזל היית?
תפסתי שם הרבה חשודים.
דוני, מה לעזאזל קרה שם?
השארת אותי לגמרי לבד.
כן, הייתי שם.
היי, אתה חייב להרגע קצת, שותף.
אל תדאג לי, בסדר? תקפל פה ותכנס לרכב.
היית בסדר.
בוקר טוב, מחצית השעה...
וזה נראה עוד יום יפה
בעיר של המלאכים
בשביל קבוצת המאחרים לעבודה בואו נמשיך למעלה
למעלה עם האחראי שלנו קפטן צ'וק סקוט.
ובכן, ג'ים, קלי מצב התנועה
עד עכשיו הולך בסדר יחסית ליום שישי.
כמה נקודות בעיתיות נספר לכם בשעה הבאה.
לעשכיו, שמיים כחולים ונקיים, עם רוח צפונית-מזרחית במהירות 15 קשר.
ואנחנו נביא לכם דיווח תנועה הבא ב-10 בבוקר.
--- R.H.D --- מחלק שוד-רצח.
אנחנו הטובים שבטובים ביותר, ואנחנו לוקחים את כל התיקים הכי מסובכים.
לוס אנג'לס, סודי
אל פאצ'נו ב-HIT
ג'ו פריידיי וכל אלה.
ההבדל היחיד הוא, אה...
שהחבר'ה האלה לא צריכים לזייף 75 תיקים בפעם אחת.
אני, אני צריך לארגן סדר עדיפויות.
חזרתי ב-1995, העדיפות שלי הייתה הם.
היה לנו שם בשבילם, קראנו להם
השודדים המסוממים.
צ'אטסוורט, שנתיים לפניי...
החבר'ה האלה החליטו לבצע משיכה מוקדמת של כסף.
הם הרגו מאבטח.
הם הוציאו אותו להורג. ארבו לו.
הם הורידו לו את הראש עם AK-47.
סוג כזה של כוח-אש בתוך שוד בנק זה דבר חסר תקדים.
החבר'ה האלה היו ממש סוטים.
אני הבטחתי הבטחה לאלמנה הזאת שאני לא אפרוש...
עד שלא אתפוס את הבני זונות שהרגו את בעלה.
הבטחנו הבטחות כאלו זה היה כל הזמן עניין שבשגרה.
ואהבנו לחשוב שאנחנו ממש מתכוונים לזה.
באותו זמן, אני ממש התכוונתי לזה.
6 חודשים אחר-כך, מכונית משוריינת אחרת.
אז, עוד שני סניפי בנק, סטייל "השתלטות", זה שוד מהסוג הכי מסוכן.
הם, אה... הסתלקו עם 2,000,000 דולר.
אני מנחש שהם רצו לחיות חיים טובים...
והם רצו לחיות את החיים האלה בצורה ממש מהירה.
במקום למצוא עבודה רגילה כמו כולנו.
בכל מקרה, הם נעלמו יום אחד אבל אני ידעתי, שהם יחזרו ביום אחר.
היי, אתה ראית את זה? פורשה 911
- אה, אני אוהב כאלה. - אני שונא את הגרמניות.
אתה מרומניה. מעשית, זה עושה אותך גרמני.
אני אזרח אמריקאי...
ואני אוהב קורבט ומוסטאנג.
אם את הולך על כוחות סוס ומראה מושך, אתה בטח לא טועב בעניין הזה.
קורבט, מוסטאנג ובחורות מקסיקניות. אני אוהב את הבחורות שיש פה.
- בוקר טוב, אדוני. - היי, לואיס.
אז, מה אתה חושב על הגלגלים החדשים של?
וואו, ממש יפה, בן אדם. אני ממש אוהב זהב.
שמפניה. הא?
זה הצבע. זה נקרא שמפניה.
אה...
היי, תמשיך לעבוד קשה ויום אחד אתה תרשה לעצמך שמפניה.
אה, אני מקווה, אדוני.
אני בטוח. זין.
או, אלוהים!
- אתה בסדר? - זה כלום.
היי, את יכולה לומר לי אם זה כואב לך. זה בסדר, אשת-רובוט קשוחה.
- היי! - הנה זה מתחיל...
עם כל הגישה של "אישה יכולה לטפל בזה"...
בגלל הלידות ושנים על גבי שנים של כאב.
כן, כן, זה נכון. אתה לא יכול.
לעמוד בכאבים של לידה, הנרי.
בטוח שיותר ממני, אחותי.
אני אמרתי לך שאני לא יכולה לעמוד. אני צריך ללמד אותי
עם דבש סלסה וללמד אותי איך.
- אני יכול לרקוד סלסה. - אל תתחיל איתי שוב. אתה מביך אותי.
- יש לי טעם מיוחד. יש טעם מיוחד ומטורף. - כן, אני יודע, אוקיי?
אני יודע שאת יכולה לזוז, אבל... 9 אדם 37.
9 אדם 37, שומעת.
אפשרות ל-5 1 4 משפחה. 52 42 ראדפורד.
9 אדם 37, רות, עבור!
אתה האהוב המתוק הקטן שלי. בוא הנה.
רק מעל הכביש המהיר של הוליווד
ונראה שהכל איטי פה הבוקר.
נראה שיש פה אירוע שמסקרן פה מדרום להר. טרקטור
התקלקל במסלול החד סטרי.
אם אתם נוסעים לכיוון צפון, כדאי לשקול שימוש בדרכים חלופיות.
הם מאחרים.
הם יגיעו. רק תשאר רגוע.
אני רגוע..
אני רגוע. פשוט חם לי פה מוות.
תנסה שלושה מאלה.
זה בהחלט יעזור לך להרגע.
אל תדאג לי.
מדובר על הכל פה. תן לי להראות לך את הכספת.
יש לי מפתח אחד. ולרנדי יש את השני, בסדר?
- זה לא פותח אלא רק עם שלי. - בסדר.
תני לי להראות לך משהו.
זה כלי מיוחד של העסק פה. את יודעת מה זה?
- עשרים. - לא. שתי רצועות.
את רואה פה? חבילת צבע.
חבילת צבע. תפסתי.
אנחנו שומרים אחת פה, ואחת בכל מגירה.
אם תנסי לעזוב את הבנק
עם זה, והבטריה...
תפוצץ צבע אדום עד כל הכסף.
זה פצצה.
פעם אחת היה לנו פה שוד, אוקיי. הוא עזב את הבנק עם זה...
בדרך החוצה זה נפל לו, הוא הרים את זה,
הוא דחף את זה למכנסיו, ו...בום.
זה התפוצץ. אני לא רוצה לחשוב אם בכלל יהיו לו ילדים בקרוב.
אתם, הא, נשדדים הרבה?
בערך שלוש, ארבע פעמים, אבל לא פה
אלא בסניפים אחרים שאני עובד בהם.
תראי, הכל פה מבוטח, בסדר? אף פעם אל תתווכחי.
תראי, הכל מבוטח פה, אוקיי? אף פעם אל תתווכחי.
- רק תתני להם מה שהם רוצים. - בסדר.
- הכל בסדר? בואי נלך לשתות קפה. - בסדר.
- כן, כן. - בסדר.
בנקודה הזאת אני שובר את הדלת.
אני מבין שהבחור הזקן נאלץ לספוג 7 תפרים.
זה לא מדאיג אותי.
מה שאותי מדאיג זה שאתה הלכת שם
כמו משוגע
והשארת את השותף שלך מאחור עם 4 פושעים.
אני יודע שעובר עלייך ימים קשים, בני. אביך היה נהדר -
סגן, אני בסדר. אין לזה שום קשר. פשוט נפל עליי יום רע.
9000 שוטרים משרתים ב-LAPD, דוני...
ורק 60 מהם ראויים להגיע לימ"מ.
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו "ימים רעים".
עכשיו, אתה לוקח פסק-זמן כדי להתאבל, ילד.
אני צריך אותך מחליט החלטות, החלטות נכונות, מפה והלאה.
פעם אחרת זה לא יהיה קשיש בן 70 מאחורי הדלת הזאת.
- אני לא צריך פסק-זמן. - אני לא שואל את דעתך.
זהו זה.
בבקשה, פרנק.
- תודה, ראלף. - כמו חדש.
זה אמור להספיק לך לעוד 20 שנה.
No comments yet. Be the first to leave one.