The Lord of the Rings: The Return of the King

תוקן וסונכרן ע"י אראגורן.

שר הטבעות -

סמיאגול!

תפסתי!

תפסתי דג, סמיאג! באמת. -קדימה.

תמשוך בחכה. תמשוך!

דיאגול!

דיאגול!

דיאגול.

תן לנו את זה, דיאגול, יקירי.

למה?

כי...

היום יום ההולדת שלי ואני רוצה את זה.

"חמדתי."

הם קיללו אותנו.

רוצח.

"רוצח" קראו לנו. קיללו אותנו...

וגירשו אותנו.

גולום. גולום.

גולום.

ואנחנו בכינו, חמדתי.

בכינו כי היינו כל כך בודדים...

וכבר שכחנו את טעם הלחם...

רחש העצים...

לחישת הרוח.

שכחנו אפילו מה שמנו.

"חמדתי..."

התעוררו!

התעוררו! התעוררו, ישנונים!

אנחנו חייבים ללכת, כן. אנחנו חייבים ללכת מיד.

לא ישנת בכלל, אדון פרודו?

אני ישנתי יותר מדי.

כבר מאוחר.

לא, לא מאוחר.

עוד לא צהריים.

הימים הולכים ומחשיכים.

בואו.

חייבים ללכת, אין זמן.

לא לפני שאדון פרודו יאכל משהו. -אסור לבזבז זמן, טיפשון.

קח.

מה איתך?

אני לא רעב. לפחות לא ל"לחם הדרך."

סאם.

טוב, בסדר. לא נשאר לנו הרבה.

אנחנו חייבים להיזהר שהלחם לא ייאזל לחלוטין.

תאכל, אדון פרודו.

הקצבתי אותו. זה צריך להספיק.

למה?

למסע הביתה.

בואו, הוביטסים.

אנחנו קרובים מאוד עכשיו.

קרובים מאוד למורדור.

אין פה מקומות בטוחים.

בואו מהר.

שיבת המלך -

אני מרגיש כאילו שבתי לפונדק "הדרקון הירוק..."

לאחר יום עבודה קשה.

אלא שמעולם לא היה לך יום עבודה קשה...

ברוכים הבאים, רבותיי...

לאייזנגארד.

נוכלים קטנים!

למרדף נאה הובלתם אותנו. ועכשיו אנחנו מוצאים אתכם...

חוגגים בסעודה ומעשנים.

אנחנו יושבים בשדה ניצחון

ונהנים מתענוגות שהרווחנו ביושר...

החזיר המעושן טוב במיוחד.

חזיר מעושן?

הוביטים. -אנחנו תחת פיקודו של זקן-עץ,

שלקח על עצמו את ניהול אייזנגארד.

אדון גנדלף הצעיר...

אני שמח שבאת.

עץ ומים, חיה ואבן, בהם יש ביכולתי לשלוט.

אבל פה עלינו להתמודד עם קוסם...

הכלוא במגדלו.

ושם סרומאן חייב להישאר תחת שמירתך, זקן-עץ.

בואו נכרות את ראשו ונגמור עם זה. -לא.

הוא איבד את כל כוחו.

הזוהמה של סארומן נשטפה הרחק...

עצים ישובו לחיות כאן.

עצים צעירים.

עצי-פרא. -פיפין!

שכה יהיה לי טוב.

פרגרין טוק! אני אקח את זה.

מהר!

הלילה אנו מכבדים את זכר הנופלים על הגנת הארץ.

לזכר המתים עטורי התהילה. -לחיים!

אני שמח בשבילך. הוא גבר רם-מעלה.

שניכם רמי-מעלה.

לא היה זה תיאודן מרוהאן שהוביל את אנשינו לניצחון.

אל תקשיבי לי.

את צעירה... והערב שלכם.

גם אם תחפשו קרוב ורחוק,

גם אם תחסלו את כל המשקאות בעיר,

לא תמצאו לעולם בירה כה חומה דומה לזו ששותים בעירנו עד תומה.

לא תמצאו לעולם בירה כה חומה דומה לזו ששותים בעירנו עד תומה.

תוכלו לשתות משקאות חריפים כחוק,

ללגום מן הקנקן עד שייזל לכם הרוק,

אבל השיכר המשובח היחיד והמתוק...

נמזג בפונדק "הדרקון הירוק!"

תודה. תודה לכם.

אין חדש מפרודו?

אף מילה. שום דבר.

עוד נותר לנו זמן.

מדי יום, פרודו מתקרב למורדור.

אנחנו יודעים זאת לבטח?

מה אומר לך לבך?

פרודו חי.

כן.

כן, הוא חי.

מסוכן מדי, מסוכן מדי.

גנבים. הם גנבו אותה מאיתנו.

להרוג אותם, להרוג אותם. להרוג את שניהם.

שקט! אסור להעיר אותם.

אסור לקלקל עכשיו הכול.

אבל הם יודעים. הם יודעים.

הם חושדים בנו.

מה את אומרת, "חמדתי", אהבתי?

האם סמיאגול מאבד את אומץ לבו?

לא. לא.

לעולם לא.

סמיאגול שונא הוביטסים רעים.

סמיאגול רוצה אותם מתים.

וזה מה שנעשה.

סמיאגול עשה זאת בעבר. הוא יכול לעשות זאת שוב.

שלנו היא!

שלנו!

אנחנו חייבים להשיג את "חמדתי." חייבים להשיג אותה בחזרה.

סבלנות! סבלנות, אהובי.

קודם-כל חייבים להוביל אותם אליה.

נוביל אותם למדרגות המתפתלות.

כן, למדרגות. ואז?

מעלה-מעלה נעלה במדרגות...

עד שנגיע...

למנהרה.

ואחרי שהם ייכנסו לתוכה...

הם לא ייצאו יותר...

היא תמיד רעבה.

היא צריכה לאכול כל הזמן.

היא חייבת לאכול. וכל מה שיש לה זה אורקים מטונפים.

והם בכלל לא טעימים. נכון, "חמדתי?"

לא.

בכלל לא טעימים, אהובי.

היא משתוקקת לבשר מתוק.

לבשר הוביטים.

וכאשר תשליך הצדה את העצמות ואת הבגדים הריקים...

אז נמצא אותה...

וניקח אותה לעצמי.

לעצמנו.

כן,. התכוונתי לשנינו...

גולום. גולום.

"חמדתי" תהיה שלנו...

ברגע שיבוא קצם של ההוביטסים.

בוגד שפל שכמוך...

לא! לא, אדוני. -לא, סאם. עזוב אותו.

שמעתי זאת מפיו. הוא זומם להרוג אותנו.

לעולם לא! סמיאגול לא מסוגל לפגוע בזבוב.

הוא הוביט שמן ומגעיל ששונא את סמיאגול...

וממציא שקרים מתועבים. -תולעת דוחה שכמוך!

אמחץ את ראשך...

סאם!

אני שקרן?! אתה שקרן!

אם תבריח אותו, אנחנו אבודים.

לא אכפת לי. אני לא יכול לעמוד מהצד...

ולתת לו להרוג אותנו. -אני לא שולח אותו מכאן.

אתה לא רואה זאת? הוא מנוול.

לא נוכל לחדור למורדור לבדנו בלא מדריך.

אני זקוק לך לצדי.

אני לצדך, אדון פרודו.

אני יודע, סאם, אני יודע.

בטח בי. בוא, סמיאגול.

הכוכבים מצועפים.

משהו רוחש במזרח.

זדון שלא ידע מנוח.

עין האויב נעה.

מה אתה עושה?

פיפין!

פיפין?

פיפן!

מה, השתגעת? -אני רק רוצה להציץ בזה.

רק עוד פעם אחת. -תחזיר את זה.

פיפין.

לא.

פיפין!

הוא כאן.

אני רואה אותך.

פיפין!

הצילו! גנדלף!

שמישהו יעזור לו.

פיפ!

בן טוק טיפש!

הסתכל עליי.

גנדלף!

סלח לי.

הסתכל עליי. מה ראית?

עץ.

היה עץ לבן... בחצר אבן.

הוא היה מת.

העיר עלתה בלהבות. -מינאס טירית.

זה מה שראית? -ראיתי...

ראיתי אותו.